נציג כאן פניית ווצאפ אותנטית של מנהלת מחלקה פנימית המתארת את מה שקורה כעת כפי שהגיעה לפנינה שלו, דוברת האיגוד לרפואה פנימית :

אני מנהלת מחלקה פנימית ב’ אצלנו בבית החולים.
בבית החולים יש 4 מחלקות פנימיות.
אחת היא מחלקת קורונה- בה יש כעת 30 חולים בערך מידי יום. ומכינים כעת את המחלקה  שלי – מחלקה שהייתה מחלקה רגילה עד כה- להיות מחלקת קורונה נוספת.
זה אומר שכל חולי “פנימית” יצומצמו ל- 2 מחלקות פנימיות!
זה מה שמצפה לנו. ואין איזכור לכך בשום מקום.
למיטב ידיעתי יש גם בתי חולים שאינם מסוגלים לקלוט יותר חולי קורונה.
משום מה בתקשורת בקושי מתייחסים לזה, וגם לכך שהנושאים העיקריים בעול הטיפול בחולי הקורונה הם הפנימאים כמובן.

התקשורת לא מבינה  עד כמה הקורונה היא לא רק בעיה כלכלית, אלא פוגעת בחולים שלנו במחלקות.
אני כותבת לך בפרטי  בדיסקרטיות כיון שאינני מעוניינת  “להרגיז יותר ממה שאני מרגיזה” את ההנהלה שלי..
ולמרות שאני יודעת שזו מחלה גורפת שלנו הפנימאים, הלחץ מלהרגיז את ההנהלות, כדי שלא יצרו צעדנו ולא ימנעו מאיתנו תקנים ואספקת ציוד…

הערת המערכת: די מדהים שבשעה שבה הממשלה מחלקת מאות מיליוני ש”ח לאזרחים מהעשירונים העליונים שממש לא זקוקים למענקים הללו, ההמלצות של ועדת טור כספא לחיזוק (יותר נכון אולי הצלה) המחלקות הפנימיות “מעלות אבק” במגירות ומובילות את המערכת לכאוס לקראת החורף המתקרב שבו צפויות המחלקות הפנימיות לקלוט את הכמות הרגילה השנתית של חולי שפעת (ושכרגע אין להן את היכולת לכך ואנו צפויים לראות את המסדרונות המלאים בחולים) עם התוספת של חולי קורונה (שההערכות לכמותם נעות בין כמה מאות לאלפים רבים ובמספר תרחישים גם עשרות אלפים).

כך שברור שאתגר הקורונה צריך להוות טריגר נוסף ומשמעותי ליישום ההמלצות שאותן יש להתחיל ליישם באופן מיידי. במקביל, צריך כמובן גם לשפר את היכולות של הרפואה בקהילה למתן טיפול ביתי לחולי קורונה ושפעת בסיכון נמוך יותר בכדי למנוע הצורך באשפוזים ככל האפשר.