מחקר חדש אינו תומך בהצעה לחלוקת מקרי תסמונת מצוקה נשימתית חדה על-רקע COVID-19 לשני סוגים הדורשים גישות הנשמה שונות.
החלוקה מציעה שני תתי-סוגים של דלקת ריאות על-רקע COVID-19 בהתאם לפיזיולוגיה הריאתית והממצאים ההדמייתיים: מקרים טיפוסיים (H type), עם עליה באלסטיות, דלף ומשקל הריאה, בהם תתכן תועלת לנפח הנשמה קטן יותר ומדדי PEEP גבוהים יותר; ומקרים לא-טיפוסיים (L type) עם ירידה באלסטיות, דלף ומשקל ריאה, בהם תתכן עדיפות להנשמה עם נפח גבוה יותר ומדדי PEEP נמוכים יותר.
מדגם המחקר כלל 70 חולים עם חשד ל-COVID-19, אשר אושפזו ביחידת טיפול נמרץ בה היה נהוג להשלים בדיקת CT באופן שגרתי. בדיקות CT אלו היו זמינות עבור 38 חולים עם הוכחה ל-COVID-19, כאשר יתר החולים הועברו מבתי חולים אחרים ליחידת טיפול הנמרץ או השלימו בדיקת CT שתמכה באבחנה של דלקת ריאות על-רקע COVID-19.
היענות מערכת הנשימה (אלסטיות) לא הייתה בקורלציה עם עדות לקונסולידציה בבדיקת CT של החזה. ב-79% מהחולים עם מורפולוגיה ריאתית לא-מוקדית תועדה מעורבות רבה יותר משמעותית של רקמת הריאה, אך לא היענות פחותה בהשוואה לאלו עם מורפולוגיה מוקדית.
החוקרים כותבים כי מרבית החולים אינם ניתנים לסיווג לאחד משני תתי הסוגים, אלא מדגימים מאפיינים מעורבים.
לסיכום, בשלב זה אין הוכחות התומכות בתתי-סוגים L או H והדרך הטובה ביותר להגיע למסקנה חד-משמעית היא להשלים השוואה ראש בראש בין גישות טיפול מכוונות תת-סוג אל מול מתן טיפול סטנדרטי במסגרת מחקר אקראי ומבוקר. עם זאת, בינתיים, גישה מבוססת-עדויות ממחקרים להערכת מקרים של תסמונת מצוקה נשימתית חדה שאינם קשורים ל-COVID-19 מהווה את הגישה הסבירה ביותר לטיפול בחולים אלו.
Ann Am Thorac Soc 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!