לאחר כריתה כירורגית ראשונה בעקבות מחלת קרוהן, טיפול ארוך-טווח בתרופות ממשפחת תיופורינים (Thiopurines) מביא לירידה של קרוב ל-60% בסיכון לניתוח נוסף של מערכת העיכול, כך מדווחים חוקרים מאוסטריה במהדורת 15 בדצמבר של American Journal of Gastroenterology.
החוקרים מסבירים כי הייתה מחלוקת בנוגע להשפעות Azathioprine (אימוראן) ו-6-Mercaptopurine (פורינטול) על המהלך הטבעי של מחלת קרוהן במבוגרים. לאור זאת, הם בחנו את התוצאות ב-326 חולים שנותחו עקב מחלת קרוהן, 161 מהם (49%) נטלו Azathioprine או 6-Merceptopurine לאחר הניתוח.
החוקרים מדווחים כי 151 חולים (46.3%) עברו ניתוח עקב הישנות המחלה לאחר חציון של 71 חודשים מהניתוח הראשוני.
38.5% מהחולים שטופלו בתיופורינים נדרשו לניתוח חוזר, שיעור נמוך משמעותית מזה שתועד בקבוצת הפלסבו (53.9%). בחולים שטופלו בתיופורינים למשך תקופה של 36 חודשים, לפחות, תועדה ירידה מובהקת בסיכון לניתוחים נוספים, בהשוואה לאלו שטופלו למשך תקופה קצרה או אלו שלא טופלו בתיופורינים (HR = 0.41, p<0.004).
החוקרים בחנו בנוסף את ההשפעה של עישון ב-273 חולים עם נתונים זמינים. בחציון של 11.5 שנים, 139 החולים המעשנים בקבוצה היו בסיכון מוגבר לניתוח חוזר, בהשוואה ל-134 החולים הלא-מעשנים (HR=1.6, p<0.008).
החוקרים מסכמים כי טיפול ארוך-טווח ב-Azathioprine או 6-Mercaptopurine הוא גורם מנבא שלילי לניתוח חוזר בחולים עם מחלת קרוהן, לאחר ניתוח ראשון של מערכת העיכול. הם מציינים כי הממצאים מדגישים את ההנחיות העדכניות הצפויות מטעם European Crohn’s and Colitis Organization, הממליצות על מתן תיופורינים לחולים בסיכון גבוה, במטרה למנוע הישנות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!