Rheumatoid Arthritis

הערכת היקף השימוש ב-Methotrexate לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (Arthritis Care Res)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care and Research עולה כי Methotrexate, תרופת העוגן לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, אינה מצויה בשימוש מספק באוכלוסיית חולים זו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הן ה-ACR (American College of Rheumatology) והן ה-EULAR (European League Against Rheumatism) ממליצים על Methotrexate כטיפול קו-ראשון לדלקת מפרקים שגרונית. למרות זאת, במציאות, רופאים אינם משתמשים דיו באפשרות טיפול זו, אינם מטפלים בתרופה לאורך פרק זמן ארוך דיו לפני החלפה לטיפול ביולוגי ואינם משתמשים בטיפול זה בצורה הכי פעילה שלו (מתן תת-עורי).

להערכת דפוסי הטיפול ב-Methotrexate, החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית בין 2009-2014, שלא קיבלו טיפול בתרופה במשך לפחות שנה אחת. מדגם שני התבסס על חולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית בשנת 2012. החוקרים אספו נתונים אודות הטיפול התרופתי ומינוני התרופה, כמו גם נתונים דמוגרפיים ומחלות רקע.

טיפול פומי ב-Methotrexate ניתן ל-68% מהחולים (35,640) שהחלו טיפול בשנת 2009 ועבורם היו נתוני מעקב זמינים למשך חמש שנים. טיפול ביולוגי ניתן כטיפול ראשוני ל-25% מהחולים וטיפול תת-עורי ב-Methotrexate ניתן ל-7% מהחולים.

מבין 35,640 החולים שהחלו טיפול פומי ב-Methotrexate, 15,599 (44%) נותרו תחת הטיפול למשך חמש שנות המעקב.

בלמעלה ממחצית מהחולים בוצע שינוי בטיפול: תוספת או החלפה לטיפול ביולוגי הייתה הצעד הבא ב-87% מהחולים הללו, כאשר 41% החלו טיפול ביולוגי במהלך 90 הימים הראשונים לטיפול ב-Methotrexate.

2,513 חולים (13%) החליפו לטיפול תת-עורי ב-Methotrexate, כאשר בחולים אלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע (כולל אי-ספיקת לב, ממאירות ומחלה פסיכיאטרית) וטיפול בתרופות נוספות (כולל נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים וסטרואידים) להקלה על דלקת מפרקים שגרונית. מבין אלו שהחליפו לטיפול תת-עורי ב-Methotrexate, 1,802 חולים (72%) נותרו תחת הטיפול לאורך תקופת המעקב.

המינון הפומי הממוצע שניתן לפני התחלת טיפול ביולוגי עמד על 15.3 מ”ג בשבוע בשנת 2009. בשנת 2012, המינון הפומי הממוצע היה מעט גבוה יותר ועמד על 15.9 מ”ג בשבוע, עם עליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בטיפול תת-עורי ב-Methotrexate לאחר כשלון הטיפול הפומי, מ-13% ל-6%.

לסיכום, כאשר בוחרים ב-Methotrexate,ריאומטלוגים בארצות הברית אינם מקפידים על הטיפול לאורך זמן מספק, במינון גבוה דיו ולעיתים רחוקות בוחרים במתן הטיפול בצורה תת-עורית. שימוש טוב יותר בתרופה זו עשוי להוביל לתוצאות טובות יותרת ועלויות טיפול נמוכות יותר.

Arthritis Care Res 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה