שיעורי ההפוגה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) נמוכים משמעותית בחולים שמנים, בהשוואה לחולים לא-שמנים, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Arhtiris Care & Research. החוקרים מצאו עוד כי מדדי פעילות המחלה היו גבוהים יותר משמעותית וקוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם התערבויות להפחתת מדד מסת הגוף מובילות גם לשיפור התוצאות בחולים אלו.
החוקרים סקרו 3,368 מאמרים שדיווחו על הערכת השגת הפוגה בחולים שמנים עם דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה לחולים לא-שמניפ, שינויים במדדי פעילות המחלה, תוצאות במהלך טיפול, או שיעורי תמותה בהקשר של מדד מסת הגוף. הם זיהו שמונה מחקרים שדיווחו על שיעורי הפוגה, תשעה שדיווחו על מדדי פעילות המחלה או תוצאות לפי דיווחי המטופלים ושלושה מחקרים שדיווחו על שיעורי תמותה לפי השמנה או מדד מסת גוף.
מתוצאות מטה האנליזה עלה כי יחס הסיכויים המתוקן להשגת הפוגה בחולים שמנים עמד על 0.57, בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין או עודף-משקל, אך לא בחולים לא-שמנים, ועל 0.42 בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ומדד מסת גוף תקין. סיכויי הפוגה ממושכת גם היו נמוכים יותר בחולים שמנים, בהשוואה לחולים לא-שמנים (יחס סיכויים של 0.49).
מחקרים להערכת שינויים במדדי פעילות מחלה לא התאימו למטה-אנליזה, אך רובם מצאו כי בחולים שמנים מדדי DAS28 או DAS (Disease Activity Score) גרועים יותר, עם מספר רב יותר של מפרקים רגישים, סמני דלקת, מדדי כאב ותפקוד גופני, אך ללא עליה בספירת מפרקים נפוחים.
מעניין לציין כי לא זוהה קשר בין השמנת-יתר ובין תמותה מוגברת באוכלוסיית חולים זו. החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים, שכן שיעורי התמותה בחולי RA נמוכים מאוד, כאשר חולים רבים שורדים עשרות שנים ולכן קשה לבחון את התמותה כתוצא.
Arthritis Care Res. Published online May 9, 2016
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!