Rheumatoid Arthritis

סמני דלקת מסייעים בניבוי הישנות דלקת מפרקים שגרונית לאחר הפחתת מינון טיפול תרופתי (Ann Rheum Dis)

סמני דלקת עשויים לסייע בניבוי הסיכון להישנות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לאחר הפחתת טיפול בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Disease.

במחקר RETRO להערכת הפחתת מינון טיפול ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, החוקרים מצאו כי למעלה ממחצית מהמשתתפים במחקר נותרו בהפוגה לאחר הפחתת מינון טיפול או הפסקת הטיפול.

במטרה לקבוע אם סמני דלקת עשויים לסייע בזיהוי החולים בהם ניתן להפחית או להפסיק את הטיפול התרופתי, החוקרים בחנו את מדדי MBDA (Multibiomarker Disease Activity) ב-94 משתתפים במחקר. מדד MBDA מבוסס על רמות 12 סמני דלקת בדגימות דם שנלקחו בתחילת המחקר.

בשליש מהחולים תועדו מדדי MBDA בינוניים-עד-גבוהים (30 יחידות ומעלה, בסולם של 1-100). ב-31 מהחולים תועדה הישנות לאחר שנה אחת. בקרב החולים בהם תוארה הישנות, ב-58% תוארו מדדי MBDA ברמה בינונית-עד-גבוהה, בהשוואה ל-21% מאלו שנותרו בהפוגה. מדד MBDA הממוצע עמד על 32 יחידות בחולים בהם תוארה הישנות, לעומת 22.6 באלו בחולים ללא הישנות.

מניתוח קודם עלה כי רמות ACPA (Anti-Citrullinated Protein Antibody) הן הגורם המנבא הבלתי-תלוי היחיד להישנות במשתתפים במחקר RETRO. מניתוח סטטיסטי במחקר הנוכחי עלה כי MBDA הינו גורם מנבא בלתי-תלוי גם כן.

בחולים שליליים ל-ACPA ו-MBDA תועד סיכוי הישנות של 13%, בעוד שהסיכון עמד על 32-33% באלו שהיו חיוביים לאחד הסמנים ועמד על 76% באלו שהיו חיוביים לשניהם. ניתן לנבא הישנות בלמעלה מ-80% מהחולים על-בסיס שני הסמנים.

מנתונים אלו עולה כי ניתן לנבא את הסיכון להישנות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, על-בסיס שתי בדיקות דם זמינות.

Ann Rheum Dis 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה