במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) עודף-משקל מלווה בסיכויים נמוכים יותר לאיזון מוקדם של המחלה ובעליה של 40% בסיכוי להישנות כאבים.
החוקרים התבססו על נתונים אודות 495 חולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית ממחקר EIRA (Epidemiological Investigation of Risk Factors for Rheumatoid Arthritis), מחקר מקרה-ביקורת, מבוסס-אוכלוסיה. החולים גויסו בין השנים 2006-2009 ואף אחד מהם לא נטל תרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs) בתחילת המחקר.
החוקרים חישבו את מדד מסת הגוף בעת האבחנה וסיווגו את החולים בהתאם לקטגוריות ארגון הבריאות העולמי (משקל תקין מדד נמוך מ-25 ק”ג למטר בריבוע, עודף משקל מדד 25-30 ק”ג למטר בריבוע והשמנת-יתר מדד של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה).
התוצאים העיקריים כללו את השינוי במדד DAS28 (28-Joint Disease Activity Score) ובמדדי VAS (Visual Analog Scale) להערכת כאב שלושה ושישה חודשים לאחר האבחנה. החוקרים הגדירו פעילות מחלה נמוכה כמדד DAS28 של 3.2 ומטה, והפוגה כמדד DAS28 נמוך מ-2.6. הם הגדירו ירידה במדד DAS28 כשינוי של מעל לחציון הירידה באוכלוסיה. החוקרים לקחו בחשבון את מין, מועד האבחנה, גיל בעת האבחנה, הרגלי עישון, מצב סוציו-אקונומי, פעילות גופנית, עבודה פיזית, מדד DAS28/כאב בעת האבחנה, צריכת ירקות, נוכחות נוגדנים כנגד CCP (Citrullinated Protein) וטיפול בעת אבחנה.
בעת האבחנה, 86% מהחולים החלו בטיפול במתוטרקסט ו-6% החלו בטיפול בתרופות אחרות ממשפחת DMARD.
החוקרים מדווחים כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת שסבלו מעודף-משקל או השמנת-יתר בעת האבחנה נרשמה ירידה של 51% בסיכויים להשגת פעילות מחלה נמוכה לאחר שלושה או שישה חודשי טיפול ב-DMARD. בחולים עם עודף-משקל או השמנת-יתר נרשמה ירידה של 42% בסיכויים להפוגה לאחר שישה חודשים וירידה של 43% בסיכויים להפוגה בכאב לאחר שלושה חודשים, בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת ומשקל גוף תקין. מדד DAS28 בעת האבחנה, מין, טיפול בפרדניזולון ונוכחות נוגדנים כנגד CCP לא השפיעו על התגובה לטיפול.
החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה משמעותי בין מדד מסת הגוף (משקל תקין, עודף-משקל והשמנת-יתר) ובין פעילות מחלה נמוכה, תגובה טובה לטיפול, הפוגה וירידה של מעל לחציון באוכלוסיה, לאחר שישה חודשי טיפול.
ההשפעה של מדד מסת גוף גבוה יותר על מדדים סובייקטיביים של DAS28 הייתה משמעותית (ספירת מפרקים רגישים, הערכה גלובאלית של המטופל), אך לא כך היה עם מדדים אובייקטיביים (CRP, שקיעת דם, ספירת מפרקים נפוחים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר מבוסס-אוכלוסיה עולה כי בחולים עם עודף-משקל בעת אבחנת דלקת מפרקים שגרונית חלה ירידה מובהקת סטטיסטית בסיכויים לאיזון המחלה במהלך השלב הראשוני של המחלה. לא ברור אם תוצאות אלו נובעות מהשפעה של מדד מסת הגוף על ההתקדמות הטבעית של דלקת מפרקים שגרונית או כי מדד מסת הגוף משפיע על התגובה למתוטרקסט ולא ניתן לתת מענה לשאלה זו לאור השיעור הגדול של חולים שטופלו במתוטרקסט.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!