שיעורי הפלה יזומה היו נמוכים יותר בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית שטופלו במתוטרקסט, בהשוואה לנשים שלא נחשפו לתרופה, אך עדיין גבוהים דיו עד כדי לעורר דאגה, כך מדוחים חוקרים מקנדה במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research.
החוקרים שיערו כי שיעורי הפלות יזומות יהיו גבוהים יותר בנשים המטופלות במתוטרקסט, לכן הממצאים עמדו במובן מסוים בניגוד לצפוי, אך עדיין מעניינים מאוד.
במטרה להבין טוב יותר את שיעורי ההפלות היזומות בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית שנחשפו למתוטרקסט, החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת שכלל נתונים שנאספו בין השנים 1996-2008. הם זיהו נשים עם דלקת מפרקים שגרונית שהיו בגילאי 15-45 שנים, כאשר קבוצת המקרים כללה נשים עם הפלה יזומה. חשיפה למתוטרקסט הוגדרה כניפוק מרשם לתרופה פחות מ-16 שבועות לפני תאריך ההפלה.
החוקרים זיהו 112 נשים עם דלקת מפרקים שגרונית לאחר הפלה יזומה (קבוצת המקרים) ו-5,5855 ביקורות. חשיפה למתוטרקסט תועדה ב-10.7% מהחולות בקבוצת המקרים וב-21.7% מהחולות בקבוצת הביקורת. בהשוואה לנשים שלא נחשפו לתרופה, באלו עם דלקת מפרקים שגרונית שנחשפו למתוטרקסט נרשם שיעור הפלות יזומות נמוך ב-53%. החוקרים זיהו גם פוטנציאל לעליה בשיעור ההפלות היזומות בנשים שנחשפו למעכבי TNF, אך ללא מובהקות סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי למרות ששיעור הפלות יזומות בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית שטופלו במתוטרקסט היה נמוך במחצית מהשיעור בנשים שלא טופלו בתרופה, הנתונים עדיין מרמזים לשיעור גבוה באופן בלתי-מתקבל של הריונות לא-מתוכננים בנשים שנחשפו למתוטרקסט, וצורך בייעוץ טוב יותר בנוגע לשימוש באמצעי מניעה בנשים המתחילות טיפול במתוטרקסט ולאורך הטיפול.
החוקרים מצאו כי בנשים שנחשפו למתוטרקסט שיעור ההפלות היזומות היה נמוך יותר, בהשוואה לנשים שלא נחשפו לתרופה. ישנם הסברים אפשריים רבים לממצא זה, אפשרות אחת היא השימוש באמצעי מניעה יעילים יותר. לחילופין, ייתכן ונשים עם דלקת מפרקים שגרונית המטופלות במתוטרקסט מקיימות יחסי מין בתדירות נמוכה יותר, בהשוואה לנשים שלא נחשפו לתרופה, ייתכן בשל מחלה פעילה יותר. יתרה מזאת, הפלות ספונטאניות נפוצות יותר בנשים תחת טיפול במתוטרקסט, ובעקבות זאת שיעור ההפלות היזומות נמוך יותר.
יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי בנשים שנחשפו למעכבי TNF ייתכן סיכון מוגבר להפלות יזומות, ככל הנראה בשל הריונות לא-מתוכננים. מאחר שאין המלצות ספציפיות לאמצעי מניעה בנשים המטופלות בתכשירים אלו, רופאים עשויים להשמיט את הייעוץ לאמצעי מניעה בנשים אלו. ייתכן כי הנשים הללו מקבלות מידע שגוי אודות הסיכון לעובר בעקבות חשיפה במהלך ההפריה או בשלב מוקדם במהלך ההיריון, ולהביא להפסקת ההיריון במחשבה כי הסיכון מוגבר באופן מוגזם. לפיכך, ייעוץ מקיף בנוגע לאמצעי מניה מומלץ לא רק לנשים שנחשפו לתרופות טרטוגניות, דוגמת מתוטרקסט, אלא גם לנשים עם מחלה חמורה ו/או מעכבי TNF.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!