Rheumatoid Arthritis

התועלת של Tocilizumab בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (J Rheumatol)

בכתב העת Journal of Rheumatology מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, לפיהן הוספת Tocilizumab (אקטמרה) לטיפול במתוטרקסט עדיפה על הוספת פלסבו בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, עם עיכוב הנזק המפרקי ושיפור התפקוד הגופני בחולים שלא הגיבו היטב לטיפול במתוטרקסט.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההתקדמות הרדיוגרפית, התפקוד הגופני, פעילות המחלה ובטיחות הטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, ללא תגובה הולמת לטיפול במתוטרקסט, שטופלו בשילוב Tocilizumab עם מתוטרקסט, או מתוטרקסט בלבד במהלך השנה השנייה למחקר בן שנתיים.

במהלך השנה הראשונה, חולים חולקו באקראי לטיפול בפלסבו עם מתוטרקסט, שילוב Tocilizumab במינון 4 מ”ג לק”ג עם מתוטרקסט, או Tocilizumab במינון 8 מ”ג לק”ג בשילוב עם מתוטרקסט. במהלך השנה השנייה, החולים המשיכו בטיפול הראשוני או החליפו לטיפול בתווית-פתוחה ב- Tocilizumab במינון 8 מ”ג לק”ג עם מתוטרקסט. תוצא הסיום העיקרי לאחר 104 שבועות כלל את השינוי הממוצע במדד GmTSS (Genan Modified Total Sharp Score) וממוצע השטח מתחת לעקומה, להערכת השינוי מתחילת המחקר במדד HAQ-DI (Health Assessment Questionnaire Disability Index) וכן עקבו אחר סימנים ותסמינים של דלקת מפרקים שגרונית.

לאחר 104 שבועות, השינוי הממוצע מתחילת המחקר במדד GmTSS היה נמוך יותר משמעותית בחולים שחולקו תחילה לטיפול במתוטרקסט עם Tocilizumab במינון 4 מ”ג לק”ג (0.58, p=0.0025) או 8 מ”ג לק”ג (0.37, p<0.0001) בהשוואה לחולים שחולקו תחילה לטיפול בפלסבו עם מתוטרקסט (1.96). השטח הממוצע מתחת לעקומה של השינוי מתחילת המחקר במדד HAQ-DI היה נמוך יותר משמעותית בחולים שחולקו תחילה לטיפול במתוטרקסט עם Tocilizumab במינון 4 מ”ג לק”ג (287.5-, p<0.0001) או 8 מ”ג לק”ג (320.8-, p<0.0001), בהשוואה לחולים שחולקו באקראי לפלסבו עם מתוטרקסט (139.4-(.

החוקרים מדווחים כי לא חל שינוי בתסמינים ובסימנים של דלקת מפרקים שגרונית, או שנרשם שיפור מסוים. לא זוהו הפרעות חדשות הנוגעות לבטיחות הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לשילוב מתוטרקסט עם פלסבו, שילוב Tocilizumab עם מתוטרקסט הביא לעיכוב משמעותי בנזק המבני למפרקים ולשיפור בתפקוד הגופני בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, ללא תגובה הולמת לטיפול במתוטרקסט. שלב הארכה של המחקר נמשך בימים אלו ויספק נתונים נוספים אודות היעילות והבטיחות של הטיפול בטווח הארוך.

J Rheumatol. 2013 Feb;40(2):113-26

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה