Rheumatoid Arthritis

השפעת נוקשות המפרקים בבוקר על איכות החיים של חולי דלקת מפרקים שגרונית (Int. J. Clin. Reumatol)

 

סקר אירופאי מקיף ועדכני  (Int. J. Clin. Reumatol 2012 ) מצא כי תפקוד בוקר לקוי, הנובע מנוקשות וכאבי מפרקים משפיע על איכות  החיים של חולי דלקת מפרקים שגרונית וכן על הפעילות היומיומית ויכולת העבודה שלהם.

הסקר, אשר נערך ב-11 מדינות אירופאיות, כלל 608 חולי RA בגילאי 18-65, אשר סבלו מתפקוד בוקר לקוי, הנובע מנוקשות מפרקים וכאב לפחות 3 פעמים בשבוע.

החולים שהשתתפו בסקר נשאלו לגבי השפעת נוקשות המפרקים ותפקוד הבוקר הלקוי שלהם על ביצוע מטלות שונות כגון: קימה מהמיטה, צחצוח שיניים, כניסה לאמבטיה ולמקלחת, ייבוש הגוף והשיער, לבוש והכנת ארוחת בוקר.

נמצא כי תפקוד בוקר לקוי השפיע על 84% מכלל המגיבים בסקר,על  98% מתוך החולים שסבלו  מנוקשות בוקר חמורה ועל 56% מאלה שסבלו מנוקשות בוקר קלה (p<0.05 )

רק שליש מהחולים בסקר היה מסוגל לבצע מטלות  בוקר הדורשות תנועה. תפקוד הבוקר היה לקוי יותר ככל שנוקשות הבוקר היתה חמורה יותר (p<0.05 )

תפקוד בוקר לקוי השפיע אף על יכולת העבודה של 74% מתוך 271 עובדים, על 79% מאלו שסבלו מנוקשות בוקר חמורה ועל 50% מאלו שסבלו בנוקשות בוקר קלה (P<0.05 ).

Int. J. Clin. Reumatol 2012

מחברת רפא, משווקת הלודוטורה בישראל נמסר כי לודוטורה ( PREDNISONE ) היא תרופה חדשה המפחיתה את משך נוקשות הבוקר בדלקת מפרקים שגרונית (1) ומאפשרת לחולים לחזור ולהיות פעילים על הבוקר. התרופה מכילה פרדניזון במינון נמוך (5 מ”ג) בצפוי המאפשר שחרור מבוקר של החומר הפעיל בסנכרון עם שחרור מעוררי הדלקת בגוף .

לודוטרה, ע”פ הודעת החברה,  יעילה יותר בהפחתת משך נוקשות הבוקר, בהשוואה לפרד ניזון סטנדרטי (2) הניתן בבוקר. היא מפחיתה את משך נוקשות הבוקר מהר יותר מהטיפולים הקיימים ואף מעכבת את תהליכי המחלה.

עוד מוסרת רפא, כי בזכות המנגנון הספציפי של לודוטרה, שחרור החומר הפעיל מתרחש בדיוק בזמן בו החלבונים מעוררי הדלקת, (בעיקר ( L-6  משתחררים בגוף (לרוב בין השעות 2-7 בבוקר ( וגורמים לנוקשות ולכאב האופייניים למחלה .

החברה מדגישה כי הודות לסינכרון בין פעילות לודוטרה לפעילות הציטוקינים מעוררי הדלקת בגוף פוחתת נוקשות הבוקר במהירות יחסית, כבר כשבועיים לאחר תחילת הטיפול (3)  מוקדם בהרבה מהטיפולים האחרים הקיימים כיום .

  • Buttgereit F, Mehta D, Kirwan J, et al. Ann Rheum Dis (2012). doi:10.1136/annrheumdis-2011-201067

  • Lancet 2008; 371: 20514 

  • Ann Rheum Dis 2010;69:12751280. doi:10.1136/ard.2009.126888
  • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה