מתוצאות מחקר חדש מיפן עולה כי טיפול ב- Adalimumab בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA או Rheumatoid Arthritis) ומחלת כליות אינו מוביל להחמרה בתפקוד הכלייתי.
בעיניי החוקרים, המסר העיקרי של המחקר הוא שניתן לטפל בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בתרופות ביולוגיות ללא חשש גם בנוכחות אי-ספיקת כליות, כולל מחלת כליות בשלב סופני הדורשת המודיאליזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תפקוד כלייתי ירוד מגביל את השימוש בתרופות ממשפחת NSAID או DMARD (Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs) בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. לפי הספרות, 5-50% מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית סובלים ממחלת כליות כרונית, בהתאם לקריטריונים המשמשים להגדרת הפרעה זו.
החוקרים ערכו עתה מחקר רטרוספקטיבי שכלל 65 חולים שטופלו ב- Adalimumab. ב-39 חולים מדדי eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) היו נמוכים מ-60mL/min/1.73m2, כולל שניים תחת טיפולי המודיאליזה. ביתר החולים, התפקוד הכלייתי היה תקין.
החוקרים מצאו כי לא חל שינוי משמעותי במדדי eGFR לאחר טיפול ב- Adalimumab. באופן ספציפי, מדדי eGFR השתנו מממוצע של 41.6 ל-43.4 (P=0.92) במעקב אחר קבוצת החולים עם אי-ספיקת כליות, ומ-83.6 ל-83.0 (p=0.78) בקבוצת החולים ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי.
יתרה מזאת, שיעורי הפסקת הטיפול היו דומים בשתי הקבוצות ועמדו על 51.3% ו-50.0% (p=0.53), בהתאמה. חולים הפסיקו את הטיפול או החליפו לטיפול אחר בעיקר בשל העדר תועלת או תופעות לוואי דוגמת פריחה עורית; החמרת תפקוד כלייתי לא היוותה גורם אחראי להפסקת טיפול.
לא תוארו זיהומים חמורים או תופעות לוואי אחרות באחת הקבוצות.
לאור הממצאים, החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן לטפל בבטחה ב- Adalimumab בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ואי-ספיקת כליות (כולל חולים תחת טיפולי המודיאליזה), ללא צורך בהתאמת המינון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!