Retinopathy

טיפול ב-Ranibizumab עשוי להיות עדיף על טיפול לייזר לרטינופתיה של פגות (מתוך כנס ה-AAO)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Academy of Ophthalmology עולה כי ביילודים עם רטינופתיה של פגות, טיפול בזריקות לתוך הזגוגית של Ranibizumab (לוסנטיס) לווה בשיעורי הצלחה גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לטיפולי לייזר.

החוקרים דיווחו על התוצאות הראשוניות של מחקר RAINBOW, המחקר האקראי המג’ורי השני להערכת טיפול במעכבי VEGF ברטינופתיה של פגות. במחקר BEAT-ROP הקודם, Bevacizumab (אווסטין) הוביל לשיעור נמוך יותר משמעותית של הישנות רטינופתיה של פגות, בהשוואה לטיפול לייזר סטנדרטי.

מחקר RAINBOW כלל 225 יילודים, בגיל הריון חציוני של 26 שבועות ומשקל לידה ממוצע של 836 גרם. החולים חולקו באקראי לטיפול לייזר דו-צדדי או לשתי זריקות לתוך הזגוגית של Ranibizumab במינון 0.1 מ”ג או 0.2 מ”ג לכל עין.

התוצא העיקרי היה הצלחת הטיפול לאחר 24 שבועות, אשר הוגדרה בנוכחות הבאים: העדר עדות לרטינופתיה של פגות פעילה, תוצאה מבנית לא-רצויה, צורך בטיפול נוסף עם התערבות שונה, והישרדות לאחר 24 שבועות.

למחקר הייתה עוצמה סטטיסטית מספקת להדגמת עדיפות של Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג על טיפולי לייזר. הניתוח הראשוני הדגים שיעור גבוה יותר משמעותית של הצלחת טיפול עם המינון הגבוה יותר. ההבדל האבסולוטי של 14 נקודות בהצלחת הטיפול הצביע על יחס סיכויים גבוה כפליים להצלחת הטיפול (יחס סיכויים של 2.19). בקרב יילודים שחולקו לטיפול ב- Ranibizumab במינון 0.1 מ”ג תועדו שיעורי הצלחת טיפול של 75%.

מניתוח המרכיבים הפרטניים של הצלחת הטיפול עלה כי בכל החולים שטופלו ב- Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג או בלייזר לא תועדה רטינופתיה פעילה לאחר 24 שבועות. בשיעור גבוה יותר של מטופלים בקבוצת טיפול לייזר תועד תוצא מבני לא-רצוי (7 לעומת 1) ומספר גדול יותר של חולים החליפו טיפול (18 לעומת 11 חולים). ארבעה חולים בכל אחת משלוש קבוצות הטיפול הלכו לעולמם במהלך המעקב.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי ל-Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג היה יתרון מספרי קטן על-פני טיפולי לייזר בשיעורי הצלחת טיפול במקרים של רטינופתיה באזור I (67.9% לעומת 60.9%), בהשוואה לרטינופתיה באזור II (88.1% לעומת 68.9%).

שיעור האירועים החריגים העיניים היה דומה בחולים שטופלו ב- Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג ובאלו בקבוצת הטיפול בלייזר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית חולים זו, טיפול ב- Ranibizumab הוביל לשיעורי הצלחה גבוהים יותר ברטינופתיה של פגות באזור I ו-II, בהשוואה לטיפולי לייזר. הטיפול נמצא בטוח, לפחות בטווח הקצר, ונסבל היטב כאשר ניתן ליילודים עם רטינופתיה של פגות.

מתוך כנס ה-AAO

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למעלה מ-5% מהמקרים של מוות פתאומי של תינוקות עשוי להיות קשור להשמנת-יתר אימהית. בארצות הברית מדווח בכל שנה על כ-3,500 מקרים של מוות פתאומי של תינוקות. לאחר מסעות פרסום בשנות ה-90 של המאה הקודמת שכללו המלצות על תנוחות שינה בטוחות […]

  • סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    קווים מנחים חדשים מציעים כי סגירה טרנסקטטרית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית, כך פורסם ב-Journal of Perinatology. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    כשל גדילה, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף הראש בשחרור של ילודים עם פגות קיצונית, נמצא כקשור לתוצאות התפתחותיות והתנהגותיות בגיל שנתיים, כך פורסם ב- Journal of Perinatology ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    בתינוקות שנולדו במועד וללא חום עם שלפוחיות או פוסטולות קיים סיכון נמוך מאוד לזיהומים מסכני-חיים לאחר שלילת אבחנה אפשרית של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של תינוקות בגיל עד 60 ימים עבורם הוזמן ייעוץ רופא עור בשישה מרכזים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה