מנתונים חדשים עולה כי לחשיפה ל-COVID-19 עשויה להיות השפעה ארוכת טווח בדמות סיכון מוגבר לאירועי פסיכוזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאורך השנים פורסמו עדויות שקשרו בין חשיפה לנגיפים נשימתיים שונים, דוגמת שפעת, ובין אירועי פסיכוזה בשלב מאוחר יותר. הקשר הנ”ל תועד בעיקר במחקרים לאחר מגפת השפעת בשנת 1918. כעת הם ביקשו לבחון את התגובה של Immunoglobulin G כנגד ארבע זני נגיפי קורונה באדם.

החוקרים מתכננים להשלים השוואות בין מקרים וביקורות של 4 נגיפי הקורונה הפחות חמורים (229E, NL63, OC43 ו-HKU1) ויכמת את הופעת הנוגדנים בדם כנגד הצורות החמורות יותר של הנגיף, MERS, SARS-CoV1 ו-SARS-CoV-2 בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות לעומת ביקורות.

המחקר יתבסס על נתונים קודמים לאחר שבשנת 2011 החוקרים דיווחו על תוצאות מחקר שנועד לקבוע אם הקשר בין חשיפה לזיהומים נשימתיים ופסיכוזה הינו ספציפי לשפעת, או קיים גם עם זיהומים נשימתיים אחרים דוגמת נגיף הקורונה.

מהתוצאות עלה כי בלמעלה מ-90% מהמבוגרים שאובחנו עם פסיכוזה ניתן היה לזהות רמות גבוהות של נוגדנים כנגד לפחות אחד הנגיפים וכי עדות לתגובת נוגדנים כנגד כל ארבעת נגיפי הקורונה הייתה נפוצה יותר בקרב החולים, בהשוואה לביקורות. מניתוח רב-משתני עלה כי שניים מנגיפי הקורונה HKU1 ו-NL63 עשויים להביא לעליה גבוהה במיוחד בסיכון למחלה נוירו-פסיכיאטרית.

אחד ההסברים האפשריים לקשר הנ”ל הוא כי פתוגנים בעלי נטייה לתאי עצב נעים ישירות למוח ומשפיעים ישירות על תאי המוח. השפעות עקיפות על המוח נובעות מתגובה חיסונית מוגברת של הגוף בתגובה למחלה זיהומית.

המחקר החדש יתבסס על דגימות דם במאגר קיים אודות אלפי חולים עם הפרעות פסיכיאטריות, לצד איסוף בו-זמנית של דגימות חדשות. עד כה, החוקרים מיקדו את המאמצים בפיתוח בדיקות חדשות לצורך המחקר. לאחר שיבחנו את תוצאות הבדיקות בשימוש, ניתן יהיה להתחיל בבדיקות סקר של דגימות.

מטרת החוקרים היא להבין את היקף התגובתיות הצולבת במערכת החיסון בבני אדם כנגד נגיפים שונים. הם גם מתכננים להתחיל בניסויים להערכת ההיקף בו נגיף SARS-CoV-2 ונגיפי קורונה אחרים חודרים למוח.

לידיעה במדסקייפ