שני מחקרים חדשים שבחנו יעילות אזיתורמיצין בשיחרור מושהה ( Zmax )  בטיפול בדלקת ריאות וסינוסיטיס מדווחים על יעילות יחסית גבוהה במתן חד פעמי הן בהשוואה לטיפול באוגמנטין למשך 10 ימים במחקר הראשון, והן בהשוואה ללבופלוקסצין לשבעה ימי טיפול במחקר השני.

במסגרת המחקר הראשון, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת American Journal of Otolaryngology (ראה (Am J Otolaryngology 31 (1): 1-8 ), החוקרים ביקשו להשוות את התועלת של מנה חד-פעמית של אזיתרומיצין בשחרור-ממושך, במינון של 2 גרם, בהשוואה לעשרה ימי טיפול באוגמנטין (Amoxicillin/Clavulanate ) במינון של 875 מ”ג / 125 מ”ג, פעמיים ביום, בחולים עם סינוסיטיס חדה.

במחקר התצפיתי, שהיה מחקר פרוספקטיבי, אקראי, בתווית-פתוחה, ביקשו החוקרים לחקות את תנאי “העולם האמיתי”, כולל חולים עם סינוסיטיס חיידקית חדה שנמשכה 7-30 ימים. הם העריכו את התסמינים העיקריים פעמיים ביום, על-בסיס דיווחי יומן של המטופלים, וערכו שאלונים טלפוניים לאחר 12 ו-28 ימים. יעד הסיום העיקרי היה הפוגה של התסמינים לאחר חמישה ימים, כפי שהוגדר בהעדר הפרעה בלפחות 3 מבין 4 תסמינים, בשתי בדיקות עוקבות. יעדי סיום משניים כללו טיפול אנטיביוטי נוסף, איכות חיים על-רקע סינוסיטיס ושביעות רצון מהטיפול.

370 חולים חולקו באקראי למנה בודדת של אזיתרומיצין בשחרור-ממושך ו-371 טופלו במשך 10 ימים באוגמנטין. באוכלוסיית המחקר בניתוח לפי-פרוטוקול לאחר חמישה ימים, הפוגה בתסמינים תועדה ב-70 מבין 236 חולים בקבוצת הטיפול באזיתרומיצין בשחרור ממושך (29.7%) וב-45 מבין 238 החולים בקבוצת הטיפול באוגמנטין (18.9%) (הבדל אבסולוטי של 10.8%).

לאחר 28 ימים, 26 מבין 236 חולים בקבוצת הטיפול באזיתרומיצין בשחרור-ממושך (11.0%) ו-27 מבין 238 המטופלים באוגמנטין (11.3%) נטלו טיפול אנטיביוטי נוסף (הבדל של 0.4%-). באשר לביקורים נוספים במרפאה, איכות חיים ושביעות רצון כוללת, לא תועד הבדל בין הקבוצות.

החוקרים סיכמו כי הפוגה בתסמינים לאחר חמישה ימי טיפול הייתה נפוצה יותר בקרב מטופלים שחולקו באקראי לטיפול באזיתרומיצין בשיחרור-ממושך, בהשוואה למטופלים באוגמנטין, ללא הבדל בנטילת טיפול אנטיביוטי נוסף לאחר 28 ימים.

במאמר אחר, שפורסם בכתב העת Antimicrobial Agents and Chemotherapy (Antimicrob Agents Chemother. 2005 October; 49(10): 40354041 ), מדווחים חוקרים על מחקר אקראי, כפל-סמיות, שנועד להוכיח כי מנה בודדת של טיפול פומי באזיתרומיצין במינון של 2.0 גרם יעילה לפחות כמו טיפול בן שבעה ימים ב-Levofloxacin , במינון 500 מ”ג ביום, בטיפול במבוגרים עם דלקת ריאות נרכשת בקהילה, בדרגה קלה-עד-בינונית.

מדגם המחקר כלל 427 חולים, שחולקו באקראי לטיפול במנה בודדת של Azithromycin Microsphere במינון 2.0 גרם (213 חולים) או טיפול בן שבעה ימים ב-Levofloxacin (214 חולים). בתחילת המחקר, ב-219 מבין 423 חולים (51.8%) זוהה לפחות פתוגן אחד בתרבית, PCR או סרולוגיה. יעד הסיום העיקרי היה התגובה הקלינית (ריפוי או כשלון) במדגם לפי-פרוטוקול להערכת ריפוי לאחר 13-24 ימים.

שיעורי ההחלמה עמדו על 89.7% (156 מבין 174 חולים) בקרב מטופלים ב- Azithromycin Microsphere ו-93.7% (177 מבין 189 חולים) בקרב מטופלים ב-Levofloxacin (הבדל של 4.0%-). שיעורי הצלחה בקטריולוגית להערכת החלמה עמדו על 90.7% (97 מבין 107 חולים) בקרב מטופלים באזיתרומיצין ו-92.3% (120 מבין 130 חולים) בקרב מטופלים ב-Levofloxacin (הבדל של 1.7%-).

שני משטרי הטיפול נסבלו היטב, היארעות תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי עמדה על 19.9% ו-12.3% עם אזיתרומיצין ו-Levofloxacin , בהתאמה.

מנה בודדת של Azithromycin Microsphere במינון 2.0 גרם הייתה יעילה לפחות כמו טיפול בן שבעה ימים ב-Levofloxacin בטיפול במבוגרים עם דלקת ריאות הנרכשת בקהילה, בדרגה קלה-עד-בינונית.

במאמר שהתייחס למחקר (Int J Nanomedicine. 2007 March; 2(1): 912 ) נכתב כי אזיתרומיצין בשחרור-ממושך (Zmax ) הינה פורמולה חדשה של אזיתרומיצין, הניתן במנה-בודדת, שאושרה ע”י ה-FDA ביוני 2005 וכיום מאושרת לטיפול בדלקת ריאות הנרכשת בקהילה וסינוסיטיס חיידקית חדה. באמצעות המיקרו-ספירות משתחרר אזיתרומיצין באיטיות, דרך חרירים של 200 מיקרומטר. הודות לשחרור הממושך, עיקר התרופה משתחררת למערכת העיכול התחתונה, תוך הפחתת תופעות לוואי במערכת העיכול, ואפשרות מתן מינון גבוה יותר. הודות לתכונות הפרמקולוגיות הייחודיות ולזמן מחצית החיים הארוך מאוד של אזיתרומיצין, ניתן לטפל בתרופה במנה חד-פעמית.

ביקשנו מפרופ’ בשארה, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי רבין, לדון במקומו של הטיפול באזיתרומיצין בשיחרור מושהה בהתוויות השונות, לאור מימצאים אלה . להלן התייחסותו:

“For with the help of this substance it is really possible in every animal species and with every kind of (trypanosome) infection to achieve a complete cure with one injection, a result which corresponds to what I call therapia sterilisans magna.”

Paul Ehrlich

מהרצאתו של פאול ארליך, בקבלת פרס נובל, דצמבר 1908

http://nobelprize.org/medicine/laureates/1908/ehrlich-lecture.html

כיום, אם ניתנת האנטיביוטיקה הנכונה, במינון (עם דגש על המינון ולא המשך) הנכון באינדיקציה הנכונה ובעיתוי הנכון, ניתן לרפא מגוון רחב של מחלות זיהומיות, במנה חד פעמית, כפי שניבא (חלם) פאול ארליך לפני יותר ממאה שנה.

בטיפול אנטיביוטי במנה חד פעמית, ניתן להשיג היענות מירבית של המטופלים, עם פחות תופעות לוואי, ולרוב בעלות נמוכה יותר.

קיימת טעות נפוצה, כולל בקרב חלק מהרופאים, כי טיפול אנטיביוטי ממושך נחשב ליעיל יותר ומונע התפתחות עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. המציאות ומחקרים רבים הראו ההפך. טיפול אנטיביוטי ממושך כרוך בשיעור יותר גבוה לסיבוכים, תופעות לוואי כולל שלשול הנגרם ע”י קלוסטרידיום דיפיצילי, עלות גבוהה יותר והופעת זנים עמידים לאנטיביוטיקה.

כיום מקובל לטפל בהרבה מחלות זיהומיות ע”י מתן מנה חד פעמית של אנטיביוטיקה, כגון: ציסטיטיס, אוריטריטיס הנגרמת ע”י גונוקוק, זיהום של צוואר הרחם הנגרם ע”י כלמידיה, וגינוזיס, טריכומונס, ספיליס וצ’נקרויד ואחרות..

מתן אנטיביוטיקה במנה חד פעמית ניתן מזה הרבה שנים גם למניעת זיהומים. לדוגמא, טיפול מניעתי פריאופירטיבי (סביב הניתוח), מניעת אנדוקרדיטיס (זיהום קרום הלב הפנימי) ומנינגיטיס (דלקת כרום המח) מנינגוקוקלית.

פיתוח תכשירים אנטיביוטיים בטכנולוגיות חדישות המאפשרות שחרור ממושך של התרופה, הינו צעד חשוב בכוון הנכון.

דווקא היום, בעידן העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה, אנו זקוקים לטיפולים אנטיביוטיים יותר קצרים, פחות רחבי טווח, ללא פגיעה במינון ו/או ביעילות, כפי שהוכח מהמחקרים הנ”ל על Zmax .

ידוע, כי הטיפול באוגמנטין וליבופלוקסצין (טבניק) כרוך בלא מעט תופעות לוואי, התפתחות של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וזיהום ע”י קלוסטרידיום דיפיצילי (במיוחד הלבופלוקסצין). לעומת זאת, אזיטרומיצין, הינה אנטיביוטיקה פחות רחבת טווח, גורמת להרבה פחות עמידויות לאנטיביוטיקה והופעת זיהום של קלוסטרידיום דיפיצילי.

אזיטרומיצין, גם בפורמולה החדשה שלה Zmax) ), יכולה להוות אלטרנטיבה, נוחה, יעילה, יותר ידידותית אקולוגית, מהאפשרויות הקיימות, כולל אוגמנטין ולבופלוקסצין, לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה בקהילה. זה נכון, במיוחד לחולים אלרגים לפניצילינים, ולאלו עם היענות ירודה, כמו קשישים ועריריים.

פרופ’ ג’יהאד בשארה

מנהל היחידה למחלות זיהומיות

מרכז רפואי רבין

פ”ת

נ.ב.: יש לציין כי ה- Zmax עדיין אינה בסל, וכל מה שנאמר לעיל הינו עמדתי המקצועית בלבד.