חלק גדול מהחולים שחוברו למכונת ECMO (או Extracorporeal Membrane Oxygenation) בשל כשל נשימתי חד פיתחו נזק כלייתי חד, ככל הנראה משנית לדרגה חמורה יותר של מחלת הרקע. מנתונים שפורסמו בכתב העת Kidney360 עולה כי נזק כלייתי חד בדרגה חמורה מלווה בסיכויים נמוכים יותר משמעותית להישרדות באשפוז, בין אם אובחן לפני או במהלך החיבור למכשיר ECMO.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נועד לבחון את השכיחות, הישרדות וגורמי סיכון לנזק כלייתי חד ב-500 חולים שחוברו למכשיר ECMO בשל כשל נשימתי חד (גיל חציוני של 55 שנים, 30% נשים). המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: חולים עם אבחנת נזק כלייתי חד לפני חיבור ל-ECMO, חולים עם נזק כלייתי חד במהלך החיבור למכשיר ואלו עם אבחנה של נזק כלייתי חד לפני החיבור ל-ECMO והופעה חדשה של נזק כלייתי חד במהלך החיבור למכשיר לאחר התאוששות ראשונית.

החולים היו במעקב למשך עד שנה אחת לאחר השחרור מבית החולים להערכת התוצאות ארוכות הטווח.

החוקרים השלימו ניתוח מותאם להשוואה בין חולים ללא נזק כלייתי חד ואלו עם נזק כלייתי חד שהתפתח במהלך החיבור ל-ECMO במטרה לזהות גורמי סיכון.

מהנתונים עולה כי 320 חולים פיתחו נזק כלייתי חד, כאשר ב-182 מקרים האבחנה קדמה לחיבור למכשיר ECMO וב-158 מקרים האבחנה הייתה במהלך החיבור למכשיר.

שיעורי ההישרדות הכוללים עד לשחרור מבית החולים עמדו על 67% (335 חולים), כאשר נזק כלייתי חד בדרגה חמורה (דרגה 3 לפי סיווג KDIGO) לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות באשפוז ללא תלות בהופעה לפני או במהלך חיבור למכשיר ECMO (p=0.001).

בחולים בהם נזק כלייתי חד אובחן לפני חיבור ל-ECMO תועדו רמות גבוהות יותר משמעותית של סמני דלקת והם נדרשו למינונים גבוהים יותר של נוראפינפרין בעת החיבור ל-ECMO, בהשוואה לאלו ללא נזק כלייתי חד, ממצאים המדגישים חומרה רבה יותר של מחלת הבסיס.

בדומה, בקרב חולים שפיתחו נזק כלייתי חד במהלך החיבור ל-ECMO, בהשוואה לאלו ללא סיבוך זה, סמני חומרת מחלה ואלח-דם דוגמת מדד כשל איברים גבוה, רמות CRP גבוהות ולחץ דם עורקי ממוצע נמוך זוהו כגורמי סיכון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ בחולים שחוברו למכשיר ECMO. הופעת נזק כלייתי חד טרם החיבור למכשיר ECMO וגם לאחר מכן קשורה בעיקר לחומרת מחלת הבסיס.

Kidney360, Aug 1, 2025

לידיעה במדסקייפ