אי-ספיקת כליות חריפה מתרחשת ב-25% מהמטופלים בטיפול אימונותרפי (Journal for ImmunoTherapy of Cancer)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

אי-ספיקת כליות חריפה (AKI) מהווה סיבוך ידוע בחולים המטופלים באימונותרפיה, אך השכיחות המדווחת בניסויים קליניים עומדת על כ-2%-3% מהחולים בלבד. שכיחות גבוהה יותר (עד 17%) דווחה במחקרים קודמים, ומחקר חדש שפורסם ב- Journal for ImmunoTherapy of Cancer מדגים אי-ספיקת כליות חריפה בקרב 25% מהחולים הללו. עם זאת, החוקרים מצאו שבקרב חולים אלו, החולים שפיתחו תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון היו בעלי הישרדות טובה יותר מאלה שלא פיתחו תופעות לוואי כאלו, בהתאם למחקרים אחרים שהצביעו על כך שתופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון מעידות על כך שהאימונותרפיה יעילה.

המחקר כלל סקירה של 2207 מטופלים שטופלו במרכז יחיד באחד משישה טיפולים אימונותרפיים (ipilimumab, nivolumab, pembrolizumab, durvalumab, atezolizumab או tremelimumab) בין פברואר 2013 לינואר 2019. רבע מהחולים הללו (n = 549, 25%) פיתחו אי-ספיקת כליות חריפה שנה לאחר תחילת הטיפול, וחולים אלו נטו להיות מבוגרים יותר והיו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מיתר לחץ דם ומחלת כליות כרונית. בסך הכל, 617 (28%) חולים מתו תוך שנה מהטיפול, ולחולים אלו היה סיכוי גבוה יותר ללקות במחלה ב-stage 4. בנוסף, לחולים עם פגיעה כלייתית חריפה היה סיכון מוות גבוה פי שלושה (3.11) בהשוואה לאלו ללא AKI. עם זאת, בקרב חולי ה-AKI, אלו עם דלקת כליות אינטרסטיציאלית חריפה (AIN) היו בעלי תוצאות הישרדות טובות יותר מאלו ללא AIN, ציינו המחברים. למעשה, לחולים עם AIN היו שיעורי תמותה דומים לחולים ללא אי-ספיקת כליות חריפה. יתרה מכך, למרות שהחולים עם AIN חוו פג אי-ספיקת כליות חריפה חמורה יותר, עם רמות קריאטינין גבוהות יותר בסרום (3.3 לעומת 1.4 מ”ג/ד”ל; P < .001) ושימוש גבוה יותר בסטרואידים, הם גם היו בעלי שיעורי תמותה נמוכים בשתי תת אנליזות נוספות (HR 0.43) ולאחר התאמה לדמוגרפיה, מחלות נלוות, סוג הסרטן וחומרת המחלה (HR, 0.44). גם לאחר בדיקה של שלב ומשך ה-AKI, AIN המשיך להיות קשור באופן עצמאי לתמותה נמוכה יותר.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן