במאמר שפורסם בכתב העת Expert Opinion on Pharmacotherapy סוקרים מומחים את אפשרויות הטיפול התרופתי בהיפרקלמיה בחולים עם מחלות לב וכלי דם, תוך דגש על שני סופחי-אשלגן, Patiromer (ולטסה) ו-Sodium Zirconium Cyclosilicate, המהווים גישה חדשה לטיפול בהיפרקלמיה כרונית.
חולים עם מחלות לב וכלי דם מצויים בסיכון מוגבר להיפרקלמיה, בפרט כאשר נוטלים טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. בשל החשש מהתפתחות היפרקלמיה, או לאחר תיעוד היפרקלמיה, לעיתים קרובות מפחיתים את מינון הטיפול או מפסיקים כליל את התרופות ממשפחה זו בחולים עם מחלות לב וכלי דם, צעד המלווה בתוצאות גרועות יותר בהשוואה לחולים הנותרים תחת מינונים מקסימאליים של הטיפול.
במאמר הנוכחי סקרו החוקרים את משק האשלגן, האפידמיולוגיה, גורמי סיכון ותוצאות היפרקלמיה והעריכו את היעילות והבטיחות של תרופות המשמשות לטיפול בהיפרקלמיה אקוטית וכרונית. סקירת ספרות כללה חיפוש במאגר PubMed ובקווים מנחים לטיפול בהיפרקלמיה.
המומחים כותבים כי הטיפול הדחוף בהיפרקלמיה אינו נתמך בעדויות באיכות גבוהה ומחקרים קליניים לא דיווחו על השפעות של התרופות על התוצאות הקליניות. שני סופחי-אשלגן, Patiromer ו-Sodium Zirconium Cyclosilicate, מהווים גישה חדשה לטיפול בהיפרקלמיה כרונית מאחר ותכשירים אלו מאפשרים טיטרציה ושמירה על טיפול בתרופות לעיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון במינונים המומלצים בהנחיות לטיפול בחולים עם מחלות לב וכלי דם.
המומחים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הבטיחות והיעילות של טיפול תרופתי ולתמוך בפיתוח קווים מנחים לטיפול בהיפרקלמיה אקוטית וכרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!