מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-European Renal Association European Dialysis and Transplant Association עולות עדויות נוספות לפיהן הכליות מהוות אתר מטרה לזיהום COVID-19, כאשר במידה ואכן כך הדבר, אזי יידרשו גישות ספציפיות במטרה לשפר את התוצאות בחולים אלו.

החוקרים מסבירים כי חולים עם מחלת כליות מועדים במיוחד ל-COVID-19, כמו גם סיבוכים העשויים להתפתח בעקבות זאת. הנטייה לסיבוכים עשויה לנבוע מכך שחולים עם מחלת כליות כרונית, בעיקר אלו תחת טיפולי דיאליזה, ואלו לאחר השתלת כליה, לרוב סובלים ממחלות רקע משנית לכשל הכלייתי. בנוסף, מחלת הכליות והטיפולים לדיכוי חיסוני המשמשים לטיפול בהפרעה זו עשויים לפגוע במערכת החיסון. יתרה מזאת, שיקולים לוגיסטיים בלבד, כאשר החולים נדרשים להגיע לביקור במרכז דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, שם באים במגע עם אחרים, מעלים את הסיכון לזיהום.

ניתוח נתונים ממאגר נתונים מגרמניה אישר כי חולי דיאליזה מצויים בסיכון גבוה ל-COVID-19, כאשר עד סוף חודש מאי, כ-2% מחולי הדיאליזה נמצאו חיוביים לנגיף.

מהעדויות בנושא עלה כי בחולים אלו פרוגנוזה גרועה, עם שיעורי תמותה הנעים סביב 20%. שיעורי תמותה גבוהים באופן דומה תועדו בחולי דיאליזה או חולים לאחר השתלת כליה באיטליה, ספרד ומדינות אירופאיות אחרות.

מכאן עולה כי היארעות COVID-19 גבוהה יותר בחולי דיאליזה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. שיעורי התמותה עקב COVID-19 בחולי דיאליזה עמדו על 24% במרכז אחד בספרד, עם שיעורים דומים לנתונים ממרכז אחר. באיטליה, למעלה מ-20% מהחולים שהלכו לעולמם עקב COVID-19 סבלו ממחלת כליות כרונית, כאשר כ-2% מהם היו חולי דיאליזה.

יש עדויות לפיהן COVID-19 עלול בעצמו לפגוע בתפקוד הכלייתי. יש גם הוכחות ברורות, אם כי עדיין לא מוכחות, לפיהן התפקוד הכלייתי אינו תקין בחולים עם COVID-19 המאושפזים לבית החולים.

בדיווח מוקדם מסין, 44% מהחולים עם COVID-19 שאושפזו לבית חולים אוניברסיטאי שלישוני אובחנו עם פרוטאינוריה וב-26.7% הייתה עדות להמטוריה. עוד תועדו שיעורי הימצאות גבוהים של ריכוזי קריאטינין מוגברים בדם (14%), רמות אוריאה מוגברות בדם (13%) וקצב פינוי גלומרולארי מתחת ל-60 מ”ל/דקה (13%).

לא ברור אם הפרעות אלו בבדיקות השתן מהוות סמן לכך שהחולים יפתחו זיהום חמור יותר או אם הם בסיכון לסיבוכים ספציפיים, אך במידה וכך, אזי יש לבדוק את החולים לעיתים תכופות יותר ולטפל בסיבוכים במטרה למנוע תוצאות גרועה.

הסיכון לנזק כלייתי חד, גם בחולי COVID-19 עם תפקוד כלייתי תקין בעת האשפוז לבית החולים, אינו גבוה. ניתן לקבוע כי נזק כלייתי חד מופיע בשכיחות גבוהה בחולים עם COVID-19, כי הנזק מופיע מוקדם, לרוב קשור עם הכשל הנשימתי ומלווה בפרוגנוזה גרועה.

אחד ההסברים לסיכון המוגבר של חולים עם COVID-19 לנזק כלייתי חד נובע מכך שהנגיף תוקף ישירות את הכליות. בדיקות לאחר המוות של 27 חולים שהלכו לעולמם עקב הזיהום הנגיפי העידו כי ככל שההפרעה הייתה נרחבת יותר, כך הסיכוי למצוא עדות לנגיף הקורונה בכליות היה גדול יותר, גם באלו ללא מחלת כליות כרונית. מהערכת העומס הנגיפי בכליות עלה כי נגיפי SARS-CoV-2 פגעו בעיקר בתאים גלומרולריים.

מומחים מזהירים כי עדיין לא ברור אם הנגיפים בכליות גורמים לנזק ישיר לכליות, אם כי ייתכן שאכן כך הדבר.

מתוך הכנס ה-57 מטעם ERA-EDTA

לידיעה במדסקייפ