בחולים תחת טיפול במעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) או ARB (Angiotensin Receptor Blocker) עם מחלת כליות כרונית קלה שהתקדמה למחלת כליות מתקדמת, שיעורי ההישרדות היו טובים יותר במקרים בהם לא הופסק הטיפול התרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין הפסקת טיפול במעכבי ACE או ARB לאחר ירידה בקצב פינוי גלומרולארי משוער אל מתחת ל-30 מ”ל/דקה עם הסיכון לתמותה, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ומחלת כליות בשלב סופני.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 3,909 חולים שטופלו במעכבי ACE או ARB בין תחילת 2004 ועד סוף 2018, עם עדות לירידה בקצב פינוי גלומרולארי משוער אל מתחת ל-30 מ”ל/דקה במהלך הטיפול. המשתתפים סווגו לשתי קבוצות: אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי שישה חודשים לאחר הירידה בתפקוד הכלייתי ואלו שהפסיקו את הטיפול והחוקרים בחנו את הסיכון לתמותה בתוך 5 שנים.

מבין המשתתפים במחקר, 1,235 חולים הפסיקו את הטיפול במעכבי ACE או ARB בתוך שישה חודשים מהידרדרות התפקוד הכלייתי ו-2,674 חולים המשיכו בטיפול. החוקרים מדווחים כי 434 חולים (35.1%) שהפסיקו את הטיפול התרופתי ו-786 חולים (29.4%) שלא הפסיקו את הטיפול התרופתי הלכו לעולמם במהלך חציון מעקב של 2.9 שנים.

בניתוח PSM (Propensity Score Matching) שכלל 2,410 חולים, הפסקת טיפול במעכבי ACE או ARB לוותה בסיכון גבוה יותר לתמותה (יחס סיכון של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.60) וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.56), אך לא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון למחלת כליות בשלב סופני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על תועלת קרדיווסקולארית אפשרית להמשך טיפול במעכבי ACE או ARB בחולים עם הידרדרות תפקוד כלייתי, ללא סיכון מוגבר עקב מחלת כליות בשלב סופני.

JAMA Intern Med. Published online March 9, 2020

לידיעה במדסקייפ