איכות הטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית עדיין אינה אופטימאלית, גם מצד רופאים ראשוניים וגם מצד רופאים מומחים המודעים לאבחנה של החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of the American Society of Nephrology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר NAMCS (National Ambulatory Medical Care Survey) בין השנים 2006-2014. הסקר השנתי מבוצע ע”י ה-National Center for Health Statistics ואוסף מידע מרופאים ראשוניים ומומחים, כולל נפרולוגים.
מסקירה של קרוב ל-7,000 ביקורים במרפאה עלה כי שכיחות יתר לחץ דם לא-מאוזן בחולים עם מחלת כליות כרונית עמדה על 46% בשנים 2006-2008 ועל 48% בשנים 2012-2014. השכיחות של סוכרת לא-מאוזנת (ריכוז המוגלובין מסוכרר של מעל 7%) עמדה על 40% בשנים 2012-2014, תקופת הזמן היחידה בה הנתונים היו זמינים.
היקף השימוש בסטטינים בקרב חולים בגילאי 50 שנים ומעלה היה נמוך ועמד על 29% בשנים 2006-2008, ללא שינוי משמעותי בשנים 2012-2014 (31%). מתן תכשירים ממשפחת מעכבי ACE או ARB ירד מ-45% ל-36% במהלך אותה תקופת זמן, אך המגמה לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי במהלך תקופת המחקר לא תועד שיפור באיכות הטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית. מעניין לציין כי המחקר מתאר את איכות הטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית ברמה ארצית, על-בסיס קודי אבחנה ולא על-בסיס בדיקות מעבדה.
סיבות אפשריות לטיפול תת-אופטימאלי באוכלוסיה זו עשויות לכלול העדר מדדי ייעודיים לאיכות טיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית; שיעורים נמוכים של הפניית חולים לנפרולוגים; זמן מוגבל, דרישות רבות וקשיים באיסוף ושימוש בנתונים בקרב רופאים ראשוניים.
החוקרים מציינים כי מאחר ומרבית החולים עם מחלת כליות כרונית מטופלים במרפאות ראשוניות, יש למקד את המאמצים לשיפור הטיפול באוכלוסיה זו ברופאי משפחה.
Clin J Am Soc Nephrol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!