במאמר שפורסם בכתב העת Current Opinion in Nephrology and Hypertension כותבים מומחים כי משתנים אינם יעילים ואף עלולים לגרום לנזק כאשר משמשים למניעה וטיפול בנזק כלייתי חד, ואינם מקצרים את משך הנזק הכלייתי או מפחיתים את הצורך בטיפול כלייתי חליפי.

במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים להעריך את מקומם של משתנים בנזק כלייתי חד ואת היעילות שלהם במניעת נזק כלייתי חד, שמירה על מאזן נוזלים והפחתת התקדמות למחלת כליות כרונית.

לדברי החוקרים, משתנים מלווים בסיכון מוגבר לנזק כליית חד והיתרון התיאורטי שלהם של שימוש חמצון המדולה הכלייתית למניעת נזק כלייתי חד, מעולם לא הוכח. מינון מצטבר גבוה יותר במהלך טיפולי דיאליזה עלול להוביל לתת לחץ דם ולעליה תלוית-מינון בתמותה. הנתונים באשר לשיתון כפוי למניעת נזק כלייתי חד עדיין שנויים במחלוקת.

מאזן נוזלים חיובי זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי לתוצאות שליליות. למנת טיפול בפוסיד לאחר נזק כלייתי חד השפעה חיובית על התמותה, הנובעת בחלקה מהפחתת מאזן נוזלים חיובי. ישנן עדויות חדשות לפיהן Spironolactone עשוי למנוע נזק כלייתי חד לאחר פגיעה איסכמית וכך למנוע התקדמות למחלת כליות כרונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למשתנים תפקיד חשוב בשמירה על מאזן הנפח בחולים עם נזק כלייתי חד, אך אינם מומלצים למניעת נזק כלייתי חד.

Curr Opin Nephrol Hypertens. 2014;23(2):155-160

לידיעה במדסקייפ