חולי אי ספיקת כליות נפסלים לעיתים קרובות מלקבל קוצב דפיברילטור מושתל (implantable cardioverter defibrillator ICD), שהוכח כמאריך חיים של מטופלים בסיכון. ואולם, ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי חולים אלו הם מבעלי הסבירות הגבוהה ביותר להפיק תועלת מהתערבות זו. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי ללב (American Heart Journal).
בראיון שנערך עימו, מסר אחד החוקרים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שלחולים עם תפקוד כלייתי לקוי יש סיכון מוגבר להפרעות קצב חדריות והתאמה לטיפול ב-ICD, ולפיכך מן הראוי שחולים אלו יהיו מועמדים לקבלת ICD לפחות באותה סבירות כמו מטופלים עם תפקוד כלייתי תקין.
המחקר עקב רטרוספקטיבית אחר 230 מטופלים בהם בוצעה השתלת ICDs, לאורך 445 ימים בממוצע. במהלך תקופה זו, היו 41 מקרים של מתן מתאים של שוק חשמלי.
השכיחות לשנה של מתן מתאים של שוק חשמלי היתה 3.8% במטופלים עם רמת הקראטינין הנמוכה ביותר בסרום, ו-22.7% במטופלים עם רמת הקראטינין הגבוהה ביותר. בשימוש באותו cutoff point של קראטינין, שיעורי מתן מתאים של שוק חשמלי וקיצוב אנטי-טכיקרדיה היו 8.8% ו-26.3% בהתאמה.
לאחר תיקון על פי גיל, מין, מקטע החדר השמאלי וגורמים אחרים, נמצא כי רמת הקראטינין בסרום נותרה גורם חיזוי משמעותי לזמן עד למתן שוק חשמלי מתאים ראשון. יחס הסיכון של חולים עם רמות הקראטינין הגבוהות ביותר לאלה עם הרמות הנמוכות ביותר היה 6.0.
החוקרים סיכמו ואמרו כי יש להוסיף ולחקור את המנגנון שעומד מאחורי הקשר בין תפקוד כלייתי להפרעות קצב חדריות.
בראיון שנערך עימו הוסיף החוקר כי ישנם יישומים קליניים רבים לממצאים אלה, כולל קיצור תקופת ההמתנה לפני השתלת ICD כמו גם שימוש מוקדם יותר בהוספת תרופות אנטי אריתמיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!