Radiology

ממצא אקראי של הסתיידות עורקית בשד בבדיקות סקר מלווה בסיכון מוגבר למחלת עורקים כלילית ואירוע מוחי (Menopause)

ממצא אקראי של הסתיידות עורקית בשד במהלך בדיקות סקר ממוגרפיה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית להתפתחות מחלת עורקים כלילית ואירוע מוחי לאחר עשר שנות מעקב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Menopause.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם נוכחות הסתיידות עורקית בשד שזוהתה באופן אקראי בבדיקת ממוגרפיה שגרתית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים לאחר עשר שנות מעקב.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל נשים שפנו לבדיקות סקר ממוגרפיה, כאשר החוקרים אספו נתונים אודות היסטוריה של מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בתחילת המחקר. בדיקות ממוגרפיה נבחנו לנוכחות או העדר הסתיידות עורקית בשד. המשתתפות השלימו שאלונים עשר שנים לאחר תחילת המחקר ועברו הערכה להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כולל מחלת עורקים כלילית ואירוע מוחי, כמו גם גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות.

מבין 1,995 חולים שנכללו במחקר, נתוני מעקב מלאים לאחר עשר שנים היו זמינים אודות 1,039 נשים; מבין אלו, ב-114 נשים (11%) תועדה הסתיידות עורקית בשד וב-925 נשים (89%) לא תועד ממצא זה בתחילת המחקר. לאחר תקנון לגיל, בנשים עם עדות להסתיידות עורקית בשד תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלת עורקים כלילית (יחס סיכויים של 3.14, p<0.001), בהשוואה לנשים ללא הסתיידות זו לאחר 10 שנות מעקב. לאחר תקנון לגיל, בנשים עם עדות להסתיידות עורקית בשד תועד סיכון גבוה פי חמש לאירוע מוחי (יחס סיכויים של 5.10, רווח בר-סמך 95% של 1.82-14.30) לאחר 10 שנים, בהשוואה לנשים ללא הסתיידות דומה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים גדולים ופרוספקטיביים לאישור החשיבות של הסתיידות עורקית בשד כגורם המנבא אירועים קרדיווסקולאריים בעתיד ואת המשמעות של ממצא זה בהערכת הסיכון של נשים למחלות לב וכלי דם.

Menopause, Dec 1, 2022

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם סוכרת מסוג 2 מעלה את הסיכון לתמותה בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית? (Cardiol Res)

    האם סוכרת מסוג 2 מעלה את הסיכון לתמותה בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית? (Cardiol Res)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cardiology Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי סוכרת מסוג 2 מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי התמותה של חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית ירדו בין השנים 1999 עד 2020. גורמי הסיכון למוות לבבי פתאומי עודכנו בקווים המנחים מטעם ה-AHC/ACCF […]

  • היעילות של חסמי ביתא ומעכבי ACE בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית (Cardiol Res)

    היעילות של חסמי ביתא ומעכבי ACE בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית (Cardiol Res)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cardiology Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות Carvedilol בשיפור קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית בהיקף גדול יותר ממעכבי ACE. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית הינה צורה של אי-ספיקת לב עם פרוגנוזה רעה והטיפול הטוב ביותר בחולים אלו אינו מוגדר היטב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באופן שיטתי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר חיסון כנגד שפעת בתרסיס אפי לשימוש עצמי (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר חיסון כנגד שפעת בתרסיס אפי לשימוש עצמי (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור FluMist למתן עצמי או ע”י איש צוות רפואי למטופלים בגילאי 2-49 שנים, מדובר בחיסון הראשון כנגד שפעת הזמין בתרסיס אפי לשימוש עצמי וללא צורך באיש צוות רפואי. על-פי ההערכות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, בין השנים 2010 עד 2023 חלו 9.3-41. מיליון תושבים בשפעת […]

  • הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

    הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: שימור הכליה בניתוחי לב: תפקידן של חומצות אמינו במניעת אי ספיקת כליות

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: שימור הכליה בניתוחי לב: תפקידן של חומצות אמינו במניעת אי ספיקת כליות

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נדון בנושא חשוב ביותר – כיצד ניתן לשמור על תפקוד הכליה ולהימנע מאי ספיקת כליות אקוטית לאחר ניתוחי לב. מחקרים חדשים מצביעים על כך שחומצות אמינו עשויות לשחק תפקיד חשוב במניעת אי ספיקת כליות כתוצאה מניתוחי לב. בפרק הזה נבחן את המנגנונים הפועלים, נדון בתוצאות המחקרים, […]

  • איזון שישה גורמי סיכון עשוי להפחית את הסיכון למחלת כליות כרונית במטופלים עם השמנה (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    איזון שישה גורמי סיכון עשוי להפחית את הסיכון למחלת כליות כרונית במטופלים עם השמנה (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    איזון אופטימאלי של לחץ הדם, המוגלובין מסוכרר, LDL, הפרשת אלבומין בשתן, הפסקת עישון והקפדה על פעילות גופנית עשויים להפחית את הסיכון המוגבר להתפתחות מחלת כליות כרונית על-רקע השמנה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ההשפעה המגנה של איזון ששת גורמי סיכון אלו בולטת יותר בגברים, באלו עם הרגלי תזונה לא-בריאים […]

  • בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחנה של קרדיומיופתיה בנשים הרות (Nature Medicine)

    בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחנה של קרדיומיופתיה בנשים הרות (Nature Medicine)

    בדיקת סקר בהנחיית בינה מלאכותית בעזרת סטתוסקופ דיגיטאלי הכפילה את שיעורי אבחנת הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל בנשים הרות ולאחר-לידה בניגריה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרדיומיופתיה בזמן היריון ולאחר-לידה הינה מחלה מאתגרת לאבחון עקב תסמינים החופפים עם שינויים תקינים בהיריון. בדיקות סקר בהנחיית בינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה