מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי הינו מנבא בלתי-תלוי של נסיגת רימודלינג בחדר שמאל בחולים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחלק מהחולים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית, התכווצות חדר שמאל עשויה להשתפר עם טיפול תרופתי אופטימאלי ולהוביל לנסיגה של תהליכי רימודלינג בחדר שמאל. בחולים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה טוב יותר ונסיגה של תהליכי רימודלינג בחדר שמאל הפרוגנוזה טובה יותר, אך גורמים המנבאים נסיגה של רימודלינג אינם מובנים היטב.
הקשר בין הרכב הגוף ובין מחלה קרדיווסקולארית דווח בעבר ובמחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את המנבאים הקליניים של נסיגה של רימודלינג של חדר שמאל בהתאם להרכב הגוף.
מדגם המחקר כלל חולים עם אבחנה של קרדיומיופתיה לא-איסכמית בין ספטמבר 2017 ועד ינואר 2020. המחקר הפרוספקטיבי כלל 89 חולים עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. הרכב הגוף, כולל שומן אקטופי, נמדד בכלל החולים באמצעות בדיקת CT. בדיקת אקו-לב בוצעה שישה חודשים לאחר הגיוס למחקר להערכת נסיגה של רימודלינג של חדר שמאל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נסיגה של תהליכי רימדולינג של חדר שמאל תועדה ב-39 חולים (43.8%) לאחר שישה חודשים. באשר למאפיינים הדמוגרפיים, נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי היה גדול יותר בחולים עם נסיגת רימודלינג, בהשוואה לאלו בהם לא תועדה נסיגה של תהליכים אלו (135.2 סמ3 לעומת 88.9 סמ3, p=0.040).
מניתוח הנתונים עלה כי סיבוכים לבביים היו פחות נפוצים בקרב חולים עם נסיגה של תהליכי רימודלינג, בהשוואה לאלו ללא נסיגה של תהליכים אלו (p=0.013).
מניתוח רב-משתני עלה כי נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי הינו מנבא בלתי-תלוי של נסיגה של תהליכי רימודלינג של חדר שמאל (יחס סיכויים של 1.010, רווח בר-סמך 95% של 1.001-1.01, p=0.036).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ירידה בנפח רקמת שומן אפיקרדיאלי בחולים עם תפקוד לבבי ירוד מעידה על אי-ספיקת לב בשלב מתקדם בחולים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית. מנגד, ככל שנפח רקמת השומן גבוה יותר, כך הסיכוי לנסיגה של תהליכי רימודלינג של חדר שמאל גבוה יותר באוכלוסייה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!