אלגוריתמים המשלבים כלי החלטה קליניים (Clinical Decision Rule) ובדיקת D-dimer בעלת רגישות גבוהה מומלצים פעמים רבות לזיהוי חולים בהם ניתן לשלול בבטחה תסחיף ריאתי ללא צורך בבדיקות נוספות, אך אלגוריתמים אלו אינם משמשים באופן מספק, כך עולה מתוצאות סקר חדש במערכת Veterans Administration, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
החוקרים התבססו על שאלון מבוסס-אינטרנט בקרב אנשי צוות רפואי במערכת VA Healthcare במטרה לקבוע את השימוש בכלי החלטה קליניים ובדיקת D-dimer לפני השלמת בדיקת CTPA או מיפוי ריאות להערכת חולים עם חשד לתסחיף ריאתי.
מבין 120 משיבים לשאלונים, 85% לא דרשו תוצאות CDR או בדיקת D-dimer לפני הזמנת בדיקת CTPA, 6.7% דרשו הן השלמת CDR ובדיקת D-dimer, 5.8% דרשו רק CDR ו-2.5% דרשו רק בדיקת D-dimer.
למעלה מ-90% מהמשיבים עם הכשרה ברפואה דחופה או רפואת ריאות דיווחו כי אין דרישה להשלמת CDR או בדיקת D-dimer לפני הזמנת בדיקת CTPA, זאת בהשוואה ל-21% בלבד מהרדיולוגים.
הדיוק הממוצע המשוער של בדיקת CTPA לתסחיף ריאתי עמד על 12% כאשר נעשה שימוש בכלי החלטה קליניים ובדיקת D-dimer, בהשוואה ל-8.0% בלבד כאשר נעשה שימוש רק בכלי החלטה קליניים, 3.0% כאשר רק בדיקת D-dimer הושלמה ו-8.3% כאשר לא הייתה כל דרישה להשלמת בדיקות טרם הזמנת בדיקת CTPA.
למרות שההיענות להמלצות לניהול הטוב ביותר של חולים ושימוש בבדיקת CTPA לא היו אופטימאליות, היקף חוסר ההיענות היה מפתיע. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להשוואת השימוש בפועל בבדיקת CTPA והדיוק של הבדיקה במרכזים עם ובלי אלגוריתמים מוסדיים לאבחנה.
J Am Coll Radiol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!