חשיבות בדיקות MRI בהערכת חולים עם התקף איסכמי חולף או אירוע מוחי (JAMA Neurology)

בחולים עם אירוע מוחי קל או חשד להתקף איסכמי חולף בסיכון נמוך תועדו שיעורים גבוהים מהצפוי של איסכמיה אמיתית בבדיקת Magnetic Resonance Imaging (MRI), רמז לכך שהערכה קלינית בלבד אינה מהימנה בקביעת האבחנה הנכונה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת מחקר DOUBT (Diagnosis of Uncertain Benign Transient Neurological Symptoms) ביקשו החוקרים לקבוע את שכיחות אוטמים חדים שזוהו בבדיקת DWI MRI (Diffusion-Weighted Imaging MRI). מדובר במחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, בינלאומי, רב-מרכזי, שכלל 1,028 משתתפים עם התקף איסכמי חולף  עם תסמינים מינוריים או זמניים בסיכון נמוך, אשר הופנו לנוירולוג בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים. מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה, אשר חוו אירועים נוירולוגיים מוקדיים קלים, ללא מעורבות תפקוד מוטורי או שפתי, או משך קצר של תסמיני חסר מוטורי או שפתי (עד חמש דקות).

המשתתפים במחקר השלימו הערכה נוירולוגית מקיפה לפני השלמת בדיקת MRI של המוח, בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים. התוצא העיקרי היה עדות לאוטם מוחי אקוטי בבדיקת הדמיה.

מבין 1,028 המשתתפים במחקר (גיל ממוצע של 63 שנים), 139 חולים (13.5%) אובחנו עם אירוע מוחי אקוטי, כפי שנקבע לפי בדיקת DWI MRI. האבחנה הסופית שונתה ב-308 חולים (30%) לאחר השלמת בדיקת MRI של המוח. לאחר שנה אחת תועדו שבעה מקרים של הישנות אירוע מוחי.

ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין בדיקת DWI חיובית ובין סיכון מוגבר להישנות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 6.4) לאחר שנה אחת. להעדר נגע חיובי בבדיקת DWI MRI ערך מנבא שלילי של 99.8% להישנות אירוע מוחי. גורמים שנקשרו עם עדות בבדיקת הדמיה לאירוע מוחי כללו גיל מבוגר (יחס סיכויים של 1.02), מין זכר (יחס סיכויים של 2.03), תסמינים מוטוריים או שפתיים (יחס סיכויים של 2.12), המשך תסמינים בעת הערכת החולים (יחס סיכויים של 1.97), העדר אירוע תסמיני קודם (יחס סיכויים של 1.87) ותוצאות חריגות בעת ההערכה הנוירולוגית הראשונית (יחס סיכויים של 1.71).

ממצאי המחקר מרמזים כי בחולים עם התקף איסכמי חולף ותסמינים הנחשבים לרוב בסיכון נמוך, קיים סיכון משמעותי לאירוע מוחי חד על-פי בדיקות DWI MRI.

JAMA Neurology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן