בחולים עם אירוע מוחי קל או חשד להתקף איסכמי חולף בסיכון נמוך תועדו שיעורים גבוהים מהצפוי של איסכמיה אמיתית בבדיקת Magnetic Resonance Imaging (MRI), רמז לכך שהערכה קלינית בלבד אינה מהימנה בקביעת האבחנה הנכונה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.
במסגרת מחקר DOUBT (Diagnosis of Uncertain Benign Transient Neurological Symptoms) ביקשו החוקרים לקבוע את שכיחות אוטמים חדים שזוהו בבדיקת DWI MRI (Diffusion-Weighted Imaging MRI). מדובר במחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, בינלאומי, רב-מרכזי, שכלל 1,028 משתתפים עם התקף איסכמי חולף עם תסמינים מינוריים או זמניים בסיכון נמוך, אשר הופנו לנוירולוג בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים. מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה, אשר חוו אירועים נוירולוגיים מוקדיים קלים, ללא מעורבות תפקוד מוטורי או שפתי, או משך קצר של תסמיני חסר מוטורי או שפתי (עד חמש דקות).
המשתתפים במחקר השלימו הערכה נוירולוגית מקיפה לפני השלמת בדיקת MRI של המוח, בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים. התוצא העיקרי היה עדות לאוטם מוחי אקוטי בבדיקת הדמיה.
מבין 1,028 המשתתפים במחקר (גיל ממוצע של 63 שנים), 139 חולים (13.5%) אובחנו עם אירוע מוחי אקוטי, כפי שנקבע לפי בדיקת DWI MRI. האבחנה הסופית שונתה ב-308 חולים (30%) לאחר השלמת בדיקת MRI של המוח. לאחר שנה אחת תועדו שבעה מקרים של הישנות אירוע מוחי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין בדיקת DWI חיובית ובין סיכון מוגבר להישנות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 6.4) לאחר שנה אחת. להעדר נגע חיובי בבדיקת DWI MRI ערך מנבא שלילי של 99.8% להישנות אירוע מוחי. גורמים שנקשרו עם עדות בבדיקת הדמיה לאירוע מוחי כללו גיל מבוגר (יחס סיכויים של 1.02), מין זכר (יחס סיכויים של 2.03), תסמינים מוטוריים או שפתיים (יחס סיכויים של 2.12), המשך תסמינים בעת הערכת החולים (יחס סיכויים של 1.97), העדר אירוע תסמיני קודם (יחס סיכויים של 1.87) ותוצאות חריגות בעת ההערכה הנוירולוגית הראשונית (יחס סיכויים של 1.71).
ממצאי המחקר מרמזים כי בחולים עם התקף איסכמי חולף ותסמינים הנחשבים לרוב בסיכון נמוך, קיים סיכון משמעותי לאירוע מוחי חד על-פי בדיקות DWI MRI.
JAMA Neurology 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!