חשיבות בדיקות MRI בהערכת חולים עם התקף איסכמי חולף או אירוע מוחי (JAMA Neurology)

בחולים עם אירוע מוחי קל או חשד להתקף איסכמי חולף בסיכון נמוך תועדו שיעורים גבוהים מהצפוי של איסכמיה אמיתית בבדיקת Magnetic Resonance Imaging (MRI), רמז לכך שהערכה קלינית בלבד אינה מהימנה בקביעת האבחנה הנכונה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת מחקר DOUBT (Diagnosis of Uncertain Benign Transient Neurological Symptoms) ביקשו החוקרים לקבוע את שכיחות אוטמים חדים שזוהו בבדיקת DWI MRI (Diffusion-Weighted Imaging MRI). מדובר במחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, בינלאומי, רב-מרכזי, שכלל 1,028 משתתפים עם התקף איסכמי חולף  עם תסמינים מינוריים או זמניים בסיכון נמוך, אשר הופנו לנוירולוג בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים. מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה, אשר חוו אירועים נוירולוגיים מוקדיים קלים, ללא מעורבות תפקוד מוטורי או שפתי, או משך קצר של תסמיני חסר מוטורי או שפתי (עד חמש דקות).

המשתתפים במחקר השלימו הערכה נוירולוגית מקיפה לפני השלמת בדיקת MRI של המוח, בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים. התוצא העיקרי היה עדות לאוטם מוחי אקוטי בבדיקת הדמיה.

מבין 1,028 המשתתפים במחקר (גיל ממוצע של 63 שנים), 139 חולים (13.5%) אובחנו עם אירוע מוחי אקוטי, כפי שנקבע לפי בדיקת DWI MRI. האבחנה הסופית שונתה ב-308 חולים (30%) לאחר השלמת בדיקת MRI של המוח. לאחר שנה אחת תועדו שבעה מקרים של הישנות אירוע מוחי.

ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין בדיקת DWI חיובית ובין סיכון מוגבר להישנות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 6.4) לאחר שנה אחת. להעדר נגע חיובי בבדיקת DWI MRI ערך מנבא שלילי של 99.8% להישנות אירוע מוחי. גורמים שנקשרו עם עדות בבדיקת הדמיה לאירוע מוחי כללו גיל מבוגר (יחס סיכויים של 1.02), מין זכר (יחס סיכויים של 2.03), תסמינים מוטוריים או שפתיים (יחס סיכויים של 2.12), המשך תסמינים בעת הערכת החולים (יחס סיכויים של 1.97), העדר אירוע תסמיני קודם (יחס סיכויים של 1.87) ותוצאות חריגות בעת ההערכה הנוירולוגית הראשונית (יחס סיכויים של 1.71).

ממצאי המחקר מרמזים כי בחולים עם התקף איסכמי חולף ותסמינים הנחשבים לרוב בסיכון נמוך, קיים סיכון משמעותי לאירוע מוחי חד על-פי בדיקות DWI MRI.

JAMA Neurology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן