הדמיה לא-פולשנית להערכת אנגינה יציבה בחולים עם גורמי סיכון למחלת עורקים כלילית מפחיתה היקף טיפול פולשני, ללא עליה בסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר MR-INFORM שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם אנגינה יציבה, שתי גישות משמשות לעיתים קרובות להנחיית רה-וסקולריזציה: בדיקת MRI להערכת זילוח לשריר הלב ואנגיוגרפיה פולשנית עם מדידת FFR (Fractional Flow Reserve). עד כה לא נערכו מחקרים להשוואת בדיקה מבוססת MRI אינה-נחותה אל מול גישה מבוססת FFR בכל הנוגע לסיבוכים לבביים מג’וריים.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, שכלל 918 חולים עם אנגינה טיפוסית ולפחות שני גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם או מבחן מאמץ חיובי. המשתתפים חולקו באקראי להשלמת בדיקת MRI להערכה קרדיווסקולארית או הערכה על-בסיס FFR. רה-וסקולריזציה הומלצה לכל החולים שהשלימו בדיקת MRI במידה והייתה עדות לאיסכמיה בהיקף של 6% ומעלה משריר הלב ולאלו בקבוצת FFR עם מדד של 0.8 ומטה.
התוצא העיקרי המשולב כלל תמותה, אוטם לבבי לא-פטאלי, או רה-וסקולריזציה של כלי המטרה בתוך שנה אחת. שולי העדר-נחיתות עמדו על הבדל בסיכון של 6 נקודות אחוז.
184 מבין 454 חולים בקבוצת בדיקת MRI (40.5%) ו-213 מבין 464 חולים בקבוצת FFR (45.9%) ענו על הקריטריונים להמלצה לרה-וסקולריזציה (P=0.11). שיעור נמוך יותר של חולים בקבוצת MMRI השלימו רה-וסקולריזציה (35.7% לעומת 45%, p=0.005).
התוצא העיקרי תועד ב-15 מבין 421 חולים (3.6%) בקבוצת החולים שהשלימו MRI להערכה קרדיווסקולארית וב-16 מבין 430 חולים (3.7%) בקבוצת FFR (הבדל של 0.2- נקודות אחוז), ממצאים אשר ענו על סף העדר-נחיתות.
שיעור החולים ללא אנגינה לאחר שנה אחת לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות (49.2% מהחולים בקבוצת MRI ו-43.8% מאלו בקבוצת FFR, p=0.21).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם אנגינה יציבה וגורמי סיכון למחלת עורקים כלילית, הערכת זילוח שריר הלב על-בסיס בדיקת MRI לוותה בהיארעות נמוכה יותר של רה-וסקולריזציה כלילית, בהשוואה להערכה המבוססת על FFR. גישה מבוססת-MRI אינה-נחותה בהשוואה לגישה מבוססת FFR בכל הנוגע לסיבוכים לבביים מג’וריים.
New Engl J Med 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!