אלגוריתם אוטומטי עשוי לסייע בזיהוי אוטומטי של מחלות מג’וריות בחזה על-בסיס צילום חזה (JAMA Netw Open)

אלגוריתם אוטומטי, מבוסס למידה-עמוקה, עשוי לסייע בסיווג מדויק של מחלות מג’וריות בבית החזה על-בסיס צילומי חזה, כך מדווחים חוקרים מדרום קוריאה במאמר חדש, שפורסם במהלך חודש מרץ בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו אלגוריתמי DLAD (Deep Learning based Automated Detection) לסיווג צילומי חזה עם קשריות ממאירות ושחפת ריאתית פעילה. במאמר הם מתארים את הפיתוח של אלגוריתם למידה-עמוקה לזיהוי מחלות מג’וריות בבית החזה על-בסיס צילומי חזה ואת התוקף של אלגוריתם זה בהשוואה לרופאים.

המחלות העיקריות בבית החזה אותן אמור היה לזהות האלגוריתם כללו קשריות ריאתיות ממאירות (כולל ממאירות ראשונית של הריאה וגרורות), שחפת ריאתית פעילה, דלקת ריאות וחזה אוויר.

מהנתונים להערכת התוקף הפנימי של האלגוריתם עלה כי מערכת DLAD הדגימה דיוק של 96.5% להבחנה בין צילום חזה תקין וחריג. באשר לתוקף החיצוני, המערכת הדגימה דיוק של 97.9%.

אלגוריתם DLAD מיקם גם באופן מדויק את המחלות המג’וריות בבית החזה בצילומי חזה (תוקף פנימי של 91.6% ותוקף חיצוני של 97.2%).

לשם השוואה, השטח מתחת לעקומת ה-ROC (Receiver Operating Curve) להבחנה בין צילום חזה תקין וחריג עמד על 81.4% בקרב רופאים שאינם רדיולוגים, 89.6% בקרב רדיולוגים מוסמכים ו-932% בקרב רדיולוגים המומחים בהדמיית בית חזה, שיעורים נמוכים משמעותית בהשוואה ל-98.3% עם אלגוריתם DLAD. דפוס דומה זוהה בכל הנוגע למיקום הנגעים.

לאלגוריתם האוטומטי היה בעל דיוק משתנה להבחנה בין מחלות פרטניות שונות בבית החזה ובין ממצאים תקינים: 84.0% דיוק לזיהוי גידולים ריאתיים ממאירים, 20.9% לזיהוי שחפת ריאתית פעילה, 73.1% לזיהוי דלקת ריאות ו-95% לזיהוי חזה אוויר.

החוקרים כותבים כי לטכנולוגיה למידה-עמוקה פוטנציאל גדול וזו כבר תרמה רבות לעולם הרפואה. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את המגבלות של טכנולוגיה זו וחשוב מאוד לבחון לעומק את התוקף של כלים אלו.

JAMA Netw Open 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן