בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה לאחר אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף לאחרונה תועד סיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי תסמיני בנוכחות עדות למיקרו-דימומים מוחיים בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, כך עולה מתוצאות מחקר CROMIS-2 (Clinical Relevance of Microbleeds in Stroke), שפורסמו בכתב העת Lancet Neurology.

החוקרים אספו נתונים אודות 1,447 חולים עם פרפור פרוזדורים אשר נטלו נוגדי-קרישה והיו במעקב לאורך שנתיים. גיל המשתתפים עמד בממוצע על 79 שנים והם טופלו ב-79 מרכזים בבריטניה ומרכז אחד בהולנד. המטרה הייתה לבחון אם זיהוי מיקרו-דימומים בבדיקת MRI בחולים לאחר אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף עשויים לשמש כסמן לסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני.

מהנתונים עולה כי מיקרו-דימומים זוהו ב-311 מבין 1,477 המשתתפים (21%), כולל 14 דימומים תוך-גולגולתיים תסמיניים; 11 דימומים תוך-מוחיים, 2 דימומים תת-דוראליים ומקרה אחד של דימום תת-עכבישי.

החוקרים מדווחים כי שיעורי אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני עמדו על 9.8 ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו עם מיקרו-דימומים, בהשוואה ל-2.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם באלו ללא עדות למיקרו-דימומים. הסיכון היחסי המתוקן לדימום תוך-גולגולתי עמד על 3.67 בקרב חולים עם מיקרו-דימומים.

מעניין לציין כי החוקרים זיהו גם שיעורי הימצאות מוגברים של סוכרת בקרב חולים עם דימום, עם הבדל היה מובהק סטטיסטית בהשוואה לחולים ללא עדות לדימום.

בהשוואה למדד HAS-BLED להערכת הסיכון לדימום, תוספת נוכחות מיקרו-דימומים, סוכרת וטיפול בנוגדי-קרישה פומיים ניבאה טובה יותר משמעותית את הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני.

החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המחקר תועדו 56 אירועים מוחיים חוזרים. עם זאת, נוכחות מיקרו-דימומים מוחיים לא נקשרה עם הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי בניתוח חד-משתני או רב-משתני.

ממצאי המחקר מהווים הוכחת-עיקרון לפיו תוספת מיקרו-דימומים כסמן הדמייתי מסייעת בשיפור הערך המנבא של מדדי סיכון נפוצים.

Lancet Neurology

לידיעה במדסקייפ