קצב העליה של מסות קטנות בכליות משתנה באופן נרחב במהלך מעקב פעיל, בעיקר ב-6-12 החודשים הראשונים, אך השינוי קטן עם הזמן ואינו מעיד על סיכון מוגבר לתמותה או מאפיינים פתולוגיים שליליים של הגידול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Journal of Urology.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 271 מטופלים תחת מעקב פעיל, אשר השלימו לפחות שלוש בדיקות הדמיה במהלך המעקב, בין 2009-2016, עם חציון בדיקות הדמיה במהלך המעקב של 1.83 בדיקות בשנה. 41 משתתפים היו במעקב לאורך למעלה מארבע שנים.

קצב הגדילה של המסות הכלייתיות הקטנות עמד על 0.09±1.51 סנטימטרים בשנה ולא זוהו משתנים שנקשרו באופן מובהק עם קצב הגדילה. בנוסף, קצב הגדילה והשונות פחתו עם מעקב ממושך יותר (0.54 סנטימטרים לאחר פחות משישה חודשים ו-0.07 סנטימטרים לאחר למעלה משנה).

החוקרים מדווחים כי 233 משתתפים נותרו במעקב פעיל ו-38 חצו להתערבות מאוחרת (כריתה מלאה של הכליה, כריתה חלקית של הכליה או אבלציה). בחולים שחצו להתערבות מאוחרת תועד קצב גדילה ממוצע גדול יותר (0.31 לעומת 0.05 סנטימטרים בשנה), עם ממוצע קצב גדילה בין הבדיקות שהיה גדול יותר (1.19 לעומת 0.78 סנטימטרים בשנה).

בקרב כלל המשתתפים, קצב הגדילה היה קטן מאפס סנטימטרים בכל שנה ב-96 נבדקים (35.4%), קצב הגדילה היה עמד על 0 סנטימטרים בשנה ב-18 נבדקים (6.6%), נע בין 0-0.5 סנטימטרים בשנה ב-111 נבדקים (41%) ועמד על 0.5% סנטימטרים בשנה ומעלה ב-46 נבדקים (17%).

במהלך המעקב תועדו 28 מקרי תמותה, אך ללא מקרי תמותה שיוחסו לסרטן כליות ולא תועדו מקרים של התפתחות מחלה גרורתית.

החוקרים ממליצים על מרווח קצר בין הדמיות או ביופסיות של גושים כלייתיים, כאשר מזהים קצב גדילה מוגבר בשלב מוקדם, מאחר וקצב גדילה מהיר אמיתי עשוי להעיד על התנהגות ביולוגית שלילית. ביופסיה עשויה לסייע במצבים אלו, שכן המומחים מאמינים כי יש להימנע מהרפלקס להתערב בששת החודשים הראשונים ללא הערכה נוספת, לאור הוריאביליות הגדולה בקצב הגדילה של הגידול והפוטנציאל הנמוך לשליחת גרורות מגושים קטנים אלו.

J Urol. 2018;199:641-648

לידיעה במדסקייפ