איגוד ה-EULAR (European League Against Rheumatism) עדכן את ההנחיות מטעמו משנת 2001 בנוגע לשימוש באולטרה-סאונד להערכת הפרעות שריר-שלד בריאומטולוגיה והמומחים כללו תרשים אלקטרוני של פרוצדורות אלו עם תמונות וסרטונים. עם זאת, ההנחיות אינן מתייחסות לסוגיות מרכזיות שהעלו ריאומטלוגים מצפון אמריקה ואינן מתייחסות למקרים בהם אולטרה-סאונד צפוי להביא לשיפור משמעותי בתוצאות הקליניות.

המומחים כותבים כי המקור לעדכון ההנחיות נבע מהתקדמות ניכרת בתחום אולטרה-סאונד למערכת שריר-שלד במהלך 16 השנים האחרונות. לדבריהם חלה עליה דרמטית במספר הריאומטולוגים ברחבי העולם שבחרו בהערכה על-בסיס אולטרה-סאונד לא רק לשימוש יומי אלא גם במסגרת מחקרית.

לצורך ניסוח ההנחיות, המומחים ערכו סקירה שיטתית של הנתונים בספרות אודות תוצאות אולטרה-סאונד למערכת שריר-שלד והשלימו סקר שכלל 227 ריאומטולוגים ורדיולוגים המומחים בתחום  לבחירת מבנים אנטומיים רלבנטיים להערכה ע”י אולטרה-סאונד, הפרעות הניתנות להערכה באמצעות אולטרה-סאונד והסכמה קבוצתית בנוגע לפרוצדורת סקירה באמצעות אולטרה-סאונד.

השינויים העיקריים כוללים הרחבת ההנחיות להערכה על-בסיס אולטרה-סאונד של אזורים מפרקיים כמו בהנחיות משנת 2001, אך גם אזורים בתר-מפרקיים ולא-מפרקיים בעלי השפעה סיסטמית.

הנושא שזכה לשינוי המשמעותי ביותר הינו מבנים בתר-מפרקיים (גידים, רצועות ומבנים סמוכים) התומכים במפרקים ומשחקים תפקיד חשוב, אם לא את התפקיד המרכזי, בחלק גדול מההפרעות הריאומטיות והלא-ריאומטיות. ישנה גם התייחסות לפתולוגיות לא-ריאומטיות נפוצות להן מועדים החולים.

לסיום, אולטרה-סאונד הינה טכניקת הדמיה חשובה להערכת מבנים לא-מפרקיים המעורבים בהפרעות ריאומטיות, דוגמת עצבים פריפרייםף עורקים טמפוראליים ואקסיאליים בוסקוליטיס ובלוטות רוק בתסמונת שיוגרן.

Ann Rheum Dis. Published online August 16, 2017

לידיעה במדסקייפ