במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים כי בדיקת HRM (High-Resolution Manometry) עשויה לסייע בזיהוי השיטות הטובות ביותר להזנה של חולים עם דיספאגיה ולנבא את הסיכון לאספירציה.

החוקרים גייסו למחקר 120 מבוגרים עם דיספאגיה שהשלימו HRM ובדיקת VFSS (Videofluoroscopic Swallowing Study). הם התבססו על HRM להערכת מעבר לחץ לסוגר העליון של הוושט.

במהלך מעקב ממוצע של 18.8 חודשים, 15.8% מהחולים פיתחו דלקת ריאות על-רקע אספירציה. מניתוח סטטיסטי עלה כי הלחץ המקסימאלי באזור הולו-פרינקס ומשך הרפיית סוגר עליון של הוושט ניבאו באופן בלתי-תלוי דלקת ריאות על-רקע אספירציה.

בחולים עם לחץ מקסימאלי נמוך מ-105 מ”מ כספית תועדה היארעות מצטברת גבוהה יותר של דלקת ריאות על-רקע אספירציה, בהשוואה לאלו עם לחץ מקסימאלי של 105 מ”מ כספית ומעלה. כמו כן, ההיארעות המצטברת של דלקת ריאות על-רקע אספירציה הייתה גבוהה יותר בחולים עם משך הרפיה של סוגר עליון של הוושט של עד 0.45 שניות, בהשוואה ל-0.45 שניות ומעלה.

החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר וקוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

Am J Gastro 2017

לידיעה במדסקייפ