מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שהוצגו במהלך כנס ה-ASTRO (American Society for Radiation Oncology), עולה כי בנשים עם DCIS (Ductal Carcinoma In Situ) טיפול במנת דחף של קרינה לאחר ניתוח משמר שד עם קרינה לכל השד הוביל לירידה בעלת חשיבות קלינית בהישנות מקומית בהיקף של 3.6% לאחר 15 שנים.
החוקרים אספו נתונים מעשרה מרכזים בארצות הברית, קנדה וצרפת, עם סך כולל של 4,131 נשים עם DCIS. חציון משך המעקב עמד על 9 שנים, חציון מנת הדחף עמד על 14 Gy וחציון גיל המשתתפות עמד על 56.1 שנים.
הישרדות ללא הישנות גידול שד באותו צד הייתה נפוצה יותר בנשים לאחר מנת דחף, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה לאחר חמש שנים (97.1% לעומת 96.3%), 10 שנים (94.3% לעומת 92.5%) ו-15 שנים (91.6% לעומת 88%).
מניתוח רב-משתנים שלקח בחשבון משתנים נוספים, כולל דרגה, טיפול בטמוקסיפן, שוליים וגיל הנשים, התועלת של מנת דחף עדיין נותרה מובהקת סטטיסטית (סיכון יחסי של 0.69). מנת דחף הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של הפחתת הישנות מקומית.
בנשים עם שוליים שליליים של הגידול, מנת הדחף הובילה לירידה מובהקת סטטיסטית בשיעורי הישנות מקומית. התועלת של מנת הדחף תועדה בכל קבוצות הגיל שנבחנו במחקר (מתחת לגיל 50 לעומת מעל גיל 50, מתחת לגיל 60 לעומת מעל גיל 60 ומתחת לגיל 70 לעומת מעל גיל 70), אך בנשים צעירות יותר היקף התועלת היה גדול יותר (בדומה מאוד למצב במקרים של גידולים פולשניים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהעדר נתונים ממחקר בשלב 3, אלו העדויות המשמעותיות ביותר התומכות במנת דחף בנשים עם DCIS.
מתוך כנס ה-ASTRO
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!