מדיווח מקרה חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology, עולה כי תופעת NSF (Nephrogenic Systemic Fibrosis) עשויה להופיע עשר שנים ויותר לאחר חשיפה לגדוליניום.
המומחים כותבים כי מסגרת הזמן עד להתייצגות NSF מהחשיפה לגדוליניום ארוך הרבה יותר מכפי שסברו בעבר ויש לקחת זאת בחשבון בטיפול בחולי אי-ספיקת כליות הפונים בתמונה עורית אופיינית. על הרופאים לשלול חשיפה קודמת לגדוליניום במקרים אלו, גם אם אירעה למעלה מעשר שנים מוקדם יותר.
התופעה העורית מתבטאת בעיבוי ונוקשות של העור. המנגנון בו מתפתח הפיברוזיס אינו ידוע ובטרם השימוש בגדוליניום כחומר ניגוד וחשיפה של חולים עם אי-ספיקת כליות, לא תוארו מקרים של NSF.
לאור הקשר הנ”ל, מנהל המזון והתרופות האמריקאי הוסיף אזהרת קופסא שחורה בשנת 2010 בה קרא להימנע מחומרי ניגוד המכילים גדוליניום בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי נמוך מ-30 mL/min/1.73 m2 עקב נזק כלייתי חד או מחלת כליות כרונית.
הכותבים מתארים מקרה של NSF בגבר בשנות החמישים לחייו, תחת המודיאליזה כרונית במשך כ-25 שנים בשל מחלת כליות סופנית. המטופל נחשף מספר פעמים בעבר לחומר ניגוד המכיל גדוליניום במסגרת בדיקות MRA (Magnetic Resonance Angiography) של הבטן והדגמת הפיסטולה, כאשר החשיפה האחרונה אירעה בשנת 2004, עשר שנים לפני הופעת הנגע העורי הראשון.
המטופל פנה בשל התפרצות נרחבת של פפולות עוריות בקוטר 4-5 מ”מ בצוואר, גב, חזה, בטן וירכיים, ללא סקלרוזיס, כאשר המראה המיקרוסקופי התאים ל-NSF.
טיפולי דיאליזה מיד לאחר החשיפה לגדוליניום עשויים להפחית את הסיכון ל-NSF, מאחר ומסירה את הגדוליניום ממחזור הדם במהירות, אך בחולה הנ”ל קצב הפינוי הגלומרולארי היה נמוך מ-30 mL/min/1.73m2 ועל-פי ההמלצות החדשות יש להימנע ממתן גדוליניום במצבים אלו. פרט לדיאליזה מיידית, אין דרך להפחית את הסיוכן ל-NSF באדם שנחשף לגדוליניום.
כל החולים עם תסמינים עוריים אופיניים והיסטוריה של אי-ספיקת כליות צריכים להשלים בדיקות ל-NSF, ללא תלות במספר השנים שחלפו מאז החשיפה האחרונה לגדוליניום.
JAMA Dermatol 2015
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!