מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקות MRP (Magnetic Resonance Perfusion) ו-CTP (Computed Tomographic Perfusion) יכולות לשמש באופן דומה וחליפי להערכת נגעים איסכמיים חדים בחולים עם אירועים מוחיים.
מבין דרכים שונות להערכת הזילוח, החוקרים מצאו כי הזמן עד לשיא תפקוד שיירי (Tmax) היה היחיד שהבחין בין פגמי זילוח ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי טכניקות ההדמיה. להערכתם, למאמר חשיבות רבה מאחר ומוכיח כי ללא תלות בבדיקה בה בוחרים, ניתן לקבל את אותה פיסת מידע בדיוק.
לכל אחת מהשיטות הללו יש יתרונות וחסרונות, ואין עדיפות ברורה לאחת מהן בחולים עם אירוע מוחי חד. CTP הינה בדיקה מהירה וזמינה יותר מבדיקת MRP, ועל-כן עדיפה לאבחנה מהירה. עם זאת, בדיקת CTP כרוכה בקרינה; MRP הינה בדיקה ארוכה יותר ולעיתים קרובות פחות זמינה, אך בד”כ מספקת מידע נוסף בנוגע לסיבות והיקף האירוע המוחי.
במחקרם בחנו החוקרים את שיעורי ההסכמה בין שתי הטכניקות ב-45 חולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. כל המשתתפים עברו בדיקות CTP ו-MRP בתוך שעתיים אחת מהשניה ובתוך תשע שעות מהופעת האירוע המוחי.
החוקרים השתמשו בשמונה מפות זילוח שונות, שהתבססו על ספים שונים לזרימת דם למוח. ההבדל בין שתי שיטות ההדמיה לא היה דרמטי, אם כי תוארו הבדלי נפח משמעותיים עם כל המפות למעט Tmax. לפיכך, הם קובעים כי Tmax הוא ללא ספק המשתנה הטוב ביותר.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים קובעים כי ניתן להשתמש בשתי הטכניקות באופן חליפי. המשמעות הינה כי אין צורך לחזור על בדיקת CT לאחר טיפול, ובאופן זה ניתן להפחית את מינון הקרינה למטופל ולקבל מידע אופטימאלי בשלב מוקדם לאחר הטיפול באמצעות בדיקות MRI.
Stroke 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!