בדיקת LDCT (Low Dose Computed Tomography) הינה בדיקה רגישה וספציפית מאוד לזיהוי אבני חומצה אורית בשופכנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Urology.
החוקרים מדווחים כי בדיקת LDCT במינון 30-70 מילי-אמפר לשנייה זיהתה אבנים ביעילות דומה לבדיקה קונבנציונאלית במינון 140 מילי-אמפר לשנייה. מכאן עולה כי ניתן להפחית את החשיפה לקרינה, ללא פגיעה בדיוק האבחנתי.
החוקרים מדווחים כי בדיקת LDCT ו-ULDCT (Ultra Low Dose CT) זיהו אבני קלציום-אוקסלט עם רגישות וסגוליות גבוהות יותר. עם זאת, אבני חומצה אורית הן פחות צפופות ולכן עלול להיות קשה יותר לזהות אותן באמצעות בדיקות LDCT.
במסגרת המחקר הנוכחי הכניסו החוקרים אבני חומצה אורית בגודל 3, 5 ו-7 מילימטרים לשופכנים של גופות אדם וסרקו את הגופות במינון 140 מיליאמפר לשניה, כמו גם מינון נמוך יותר של 70, 50, 30, 15, 7.5 ו-5 מיליאמפר לשנייה. רדיולוג יחיד סקר את כל 523 בדיקות ההדמיה.
מהתוצאות עולה כי בדיקות הדמיה באמצעות 140, 70, 50 ו-30 מיליאמפר לשנייה הובילו לרגישות של 97%, 97%, 96% ו-93%, עם סגוליות של 92%, 92%, 91% ו-89%, בהתאמה.
בהשוואה לבדיקה קונבנציונאלית עם 140 מיליאמפר לשניה, תועד הבדל משמעותי ברגישות רק בתנאים הנמוכים ביותר. הרגישות עם סריקה של 15, 7.5 ו-5 מיליאמפר לשניה עמדה על 83%, 90% ו-69%, בהתאמה.
שיעור תוצאות שליליות-שגויות לזיהוי אבנים בגודל 3 מילימטרים היה גבוה יותר במינונים נמוכים מ-30 מיליאמפר לשניה, אך עם אבנים בגודל 5 ו-7 מילימטרים שיעור התוצאות השליליות-שגויות היה גבוה יותר משמעותית רק במינון של 5 מיליאמפר לשניה.
לא תועדו הבדלים בסגוליות בסריקות במינון אולטרה-נמוך.
Urology 2014
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!