ממחקר חדש עולה כי בחולים עם היצרות של לפחות 50% בעורקי התרדמה, אך ללא חסר נוירולוגי ברור, ליקוי קוגניטיבי גדול יותר, בהשוואה לחולים עם גורמי סיכון דומים, אך ללא היצרות עורקי התרדמה.

החוקרים כותבים כי מצאו לראשונה כי הנגע בעורק התרדמה בחולים שמעולם לא סבלו מאירוע מוחי קודם בעצמו עלול להוביל לליקוי קוגניטיבי. לדבריהם, חלק גדול מהמבוגרים עלולים לסבול מהפרעה זו, שלעיתים קרובות אינה מאובחנת מאחר ולא זוכה לתשומת לב רבה.

במחקר החתך השוו החוקרים בין חולים עם היצרות אסימפטומטית של עורקי התרדמה ובין חולים עם גורמי סיכון למחלות כלי דם, אך ללא נגע נראה בעורקי התרדמה בבדיקת אולטרה-סאונד דופלקס, ששימשה גם להערכת כלי דם במעגל על-שם וויליס. בחולים עם היצרות תועדה היצרות חד-צדדית של 50% ומעלה. חולים עם היסטוריה של אירועים מוחיים באחת ההמיספרות, ניתוח באחד מעורקי התרדמה, או חסימה של העורק הנגדי, הוצאו מהמחקר.

הגיל הממוצע של 67 החולים עם היצרות עמד על 68.9 שנים, לעומת גיל ממוצע של 66.1 שנים בקבוצת הביקורת. הקבוצות לא היו שונות בשיעורי ההימצאות של סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, מחלת כלי דם היקפית, מחלת כלילית תסמינית או עישון.

החוקרים ערכו בדיקות להערכת למידה וזיכרון, מהירות עיבוד/מוטורית, תפקוד ניהולי, זיכרון עבודה/קשב ושפה.

מדדי T-Score הצביעו על שיעור החולים מעל או מתחת לאחוזון 50, לאחר תקנון לגיל, מין, רמת השכלה וגזע. מתוצאות אלו חישבו החוקרים את מדד Cohen’s D Score, מדד להבדל ממובהק קליני בין הקבוצות. מדדי Cohen’s D Score של 0-0.4 מעידים על הבדל קליני בעל חשיבות קלה; מדד של 0.4-0.6 מעיד על הבדל קליני בעל חשיבות בינונית ומדד על 0.6 ומעלה מעיד על הבדל פתולוגי.

הבדלים בעלי משמעות קלינית מתונה-עד-חמורה תוארו במבחנים להערכת למידה/זיכרון, מהירות עיבוד/מוטורית, ומדד נוירו-קוגניטיבי משולב.

באשר למנגנון האחראי לקשר הנ”ל, החוקרים מציעים כי ייתכן ומדובר בירידה בזרימת הדם, מיקרו-תסחיפים, או שניהם. הם עוקבים אחר החולים ומודדים את זרימת הדם המוחית באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר דרך הגולגולת ומעריכים מיקרו-אוטמים באמצעות בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית. התשובה לשאלה זו תסייע בהבנה אם יש מקום לבחון טיפול תרופתי אגרסיבי לייצוב הקריש, שיקום קוגניטיבי לנסיגת חלק מהליקויים, או רה-וסקולריזציה.

החוקרים מתכננים לעקוב אחר כל חולה במחקר למשך שנתיים עם בדיקות הדמיה ומבחנים קוגניטיביים, במטרה לקבוע אם חלה הידרדרות קוגניטיבית נוספת בחולים עם היצרות, בהשוואה לביקורות, ולנסות ולזהות את המנגנונים האחראיים לכך.

לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות משמעותיות על בריאות הציבור, מאחר ועל-סמך מספר החולים המושפעים מהדבר, ולאור העובדה כי דרגת הליקוי תשפיע ללא ספק על היכולת של החולים לבצע את עבודתם, ניתן לטעון כי להפרעה זו השפעה דומה, אם לא גדולה יותר מזו של אירועים מוחיים.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology)

לידיעה במדסקייפ