חוקרים מדווחים כי בנשים מבוגרות עם סרטן שד תועד סיכוי מוגבר לכריתת שד בהמשך, במידה וטופלו בהקרנות בשיטת ברכיתרפיה, במקום טיפול בהקרנות חיצוניות לאחר ניתוח להסרת הגוש בשד, אך עם תוצאות טובות יותר בהשוואה לנשים שלא קיבלו כלל טיפול קרינתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ברכיתרפיה לאחר ניתוח להסרת גוש בשד הופכת לגישה פופולארית יותר ויותר לטיפול בסרטן שד, אך עם נתונים סותרים בנוגע לתועלת הטיפול. קריטריונים שהוצעו לאחרונה להנחיית בחירת המטופלות המתאימות לברכיתרפיה לא נבחנו מעולם באופן מסודר.
במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על נתוני מאגר SEER (Surveillance, Epidemiology, and End-Results-Medicare), להשוואת נשים בגילאי 66 שנים ומעלה עם סרטן שד פולשני (28,718 נשים) או DCIS (Ductal Carcinoma In Situ, 7,229 נשים) שאובחנו בין השנים 2002-2007, עברו ניתוח לכריתת הגוש בלבד, ברכיתרפיה, או הקרנות חיצוניות. הם בחנו את הסבירות לשימור השד, כפי שנמדדה לפי הסיכון לכריתת שד בעתיד וכן השוו את שיעור הסיבוכים לאחר-ניתוח לאחר שנה אחת ואת הרעילות המקומית לאחר חמש שנים.
בנשים עם ממאירות פולשנית, הסיכון לכריתת שד בתוך חמש שנים עמד על 4.7% לאחר ניתוח לכריתת גוש בשד בלבד, 2.8% לאחר ברכיתרפיה ו-1.3% לאחר טיפול בהקרנות חיצוניות (p<0.001). בהשוואה לניתוח לכריתת גוש בלבד, ברכיתרפיה הובילה לירידה מתונה יותר בסיכון המתוקן (יחס סיכון של 0.61) בהשוואה להקרנות חיצוניות (יחס סיכון של 0.22).
הסיכון היחסי לא היה שונה כאשר החוקרים סיווגו את הנשים לפי ASTRO (American Society for Radiation Oncology) להערכת ההתאמה לברכיתרפיה, אם כי בחולים מתאימים לברכיתרפיה לפי ASTRO הסיכון האבסולוטי לכריתת שד בעתיד היה נמוך יותר, עם הבדל אבסולוטי מינימאלי בסיכון לאחר ברכיתרפיה (1.6%), בהשוואה להקרנות חיצוניות (0.8%).
בנשים עם DCIS, לאחר הקרנות חיצוניות הסיכון לכריתת שד היה נמוך יותר (יחס סיכון של 0.40, p<0.001), אך לאור מספר הנשים הקטן שטופלו בברכיתרפיה (179 נשים) לא ניתן היה לערוך השוואה דפיניטיבית מול נשים לאחר ניתוח לכריתת הגוש בשד בלבד.
בכלל החולות, ברכיתרפיה לוותה בסיכון גבוה יותר לזיהומים לאחר-ניתוח (16.5% לעומת 9.9% לאחר כריתת הגוש בשד בלבד, לעומת 11.4% לאחר הקרנות חיצוניות, P<0.001); היארעות גבוהה יותר של כאבים בשד (22.9% לעומת 11.2% לעומת 16.7%, p<0.001) והיארעות גבוהה יותר של נמק שומן (15.3% לעומת 5.3% לעומת 7.7%, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר עולה כי לאחר ברכיתרפיה, הסיכוי לשימור שד היה נמוך יותר, בהשוואה לטיפולים בהקרנות חיצוניות. קריטריונים ההתאמה של נשים עם סרטן שד לטיפולי ברכיתרפיה ניבאו הבדלים אבסולוטיים, אך לא יחסיים, בתועלת בנשים עם ממאירות פולשנית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!