במחקר של משתתפים צעירים שנבדקו במרכז צבאי בשל כאבי חזה, אך היו בסיכון נמוך עד בינוני לאוטם לבבי, שיעור החולים שנשלחו לאנגיוגרפיה כלילית פולשנית צנח ב-62% לאחר זמינות טומוגרפיה ממוחשבת של הלב.

באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת של הלב לקבוע אילו מהחולים ישלימו צנתור כלילי, עלויות הבדיקות האבחנתיות ומספר ימי ההיעדרות ממקום העבודה ירדו במחצית.

החוקרים הציגו את הממצאים במהלך כנס ה-SCCT (Society of Cardiovascular Computed Tomography) והסבירו כי בטרם בדיקת ההדמיה הייתה זמינה, אנגיוגרפיה כלילית פולשנית נערכה להתוויות רכות כלומר, כאשר ההנחיות קבעו המלצה רפה בלבד לפעולה.

החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי את הרשומות הרפואיות במרכז רפואי מרכזי יחיד, להערכת שכיחות ועלויות אנגיוגרפיה כלילית פולשנית במהלך שתי תקופות זמן: תקופת בקרה (2006-2008) כאשר בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הלב לא הייתה זמינה ותקופת מחקר (2009) כאשר הבדיקה הייתה זמינה.

מדגם המחקר כלל 575 משתתפים צעירים יחסית (גיל ממוצע של 44 שנים) עם חשד למחלת עורקים כלילית. באוכלוסיה זו, בשיעור גדול של חולים הייתה התוויה להתקדם לצנתור כלילי לאור תסמינים (כאבי חזה) או תוצאות חריגות בבדיקות להערכת הזילוח לשריר הלב. כ-15% מהחולים פנו בעבר בשל כאבי חזה.

במהלך תקופת המחקר, 461 חולים עברו צנתור כלילי ו-114 עברו בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הלב. במהלך תקופת המחקר נרשמה ירידה של 62% בשיעורי אנגיוגרפיה כלילית פולשנית. מבין החולים שנשלחו לאנגיוגרפיה כלילית פולשנית,, באלו שנשלחו לאחר בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת הייתה התוויה משמעותית יותר לפרוצדורה זו.

בתקופת הבקרה, 14% מהחולים הופנו לאנגיוגרפיה כלילית עם התוויה בדרגה I, 4% הופנו עם התוויה בדרגה II וב-82% הייתה התוויה רכה בדרגה IIb לפי הנחיות ה-ACC/AHA. מדובר בחולים עם מקצוע בסיכון גבוה, שנדרשו לאבחנה דפיניטיבית לפני שנשלחו לקרב.

מצד שני, בתקופת המחקר חל שינוי בדפוס: כעת ב-77% מהחולים שהופנו לאנגיוגרפיה כלילית מדובר היה בהתוויה בדרגה I, ב-2% מדובר היה בהתוויה בדרגה II וב-21% ההתוויה לאנגיוגרפיה כלילית פולשנית הייתה בדרגה IIb.

שיעור גבוה יותר של חולים שנשלחו לאנגיוגרפיה כלילית פולשנית בתקופת המחקר אובחנו עם חסימה כלילית. מחלה חוסמת זוהתה ב-22% מהחולים (91/409 חולים) בתקופת הבקרה לעומת 69% מהחולים בתקופת המחקר (36/52 חולים).

מהתקופה שקדמה לזמינות בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הלב ועד לאחריה, ממוצע ימי ההיעדרות ממקום העבודה צנח במחצית, מ-6.5 ימים ל-2.5 ימים. בדומה, העלות הממוצעת של בדיקות אבחנתיות פחתה בכמחצית, מקרוב ל-3,000 דולרים לקרוב ל-1,500 דולרים.

החוקרים מציינים כי שיעור החולים החוזרים (אלו ששבו עם כאבי חזה) צנח מ-18% בתקופת הבקרה ל-14% בתקופת המחקר ככל הנראה מאחר שדרגת החשש של החולים הייתה קטנה יותר לאור התוצאות של הבדיקות האנטומיות חסכון משמעותי בעלויות הטיפול הרפואי.

לפיכך, ישנה תועלת ברורה לשימוש בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת של הלב באוכלוסיה זו והחוקרים מאמינים כי הממצאים שהודגמו באוכלוסיה צבאית, תקפים גם לאוכלוסיות אחרות.

Society of Cardiovascular Computed Tomography 2013 Scientific Meeting

לידיעה במדסקייפ