בדיקות תת-סרולוגיות של נוגדנים מסוג ANA (Antinuclear Antibody) ללא בדיקת סקירה חיובית ל-ANA, בדיקות למחלת ליים ללא היסטוריה של חשיפה וכאבי מפרקים גדולים, בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של המפרקים הפריפריים לניטור שגרתי לדלקת מפרקים שגרונית, טיפול ביולוגי לדלקת מפרקים שגרונית ללא ניסיון טיפול במתוטרקסט, ובדיקת DEXA (Dual-Energy X-ray Absorptiometry) בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנתיים, נכנסו כולם לרשימת מטעם ה-American College of Rheumatology של הבדיקות והפרוצדורות שיש לשקול מחדש את חשיבותן.
הרשימה פותחה ע”י מומחים בריאומטולוגיה כחלק ממאמץ נרחב להפחתת הבדיקות והפרוצדורות המיותרות. המומחים מדגישים מספר פעמים את חשיבות הפעלת שיקול דעת בשימוש בבדיקות ופרוצדורות אלו.
ההמלצה של ה-ACR אינה לערוך בדיקות לתת-סרולוגיות של נוגדני ANA ללא בדיקת ANA חיובית וחשד קליני למחלה בתיווך מערכת החיסון, שכן מרבית התת-סרולוגיות הן שליליות במידה ובדיקת ANA היא שלילית. המומחים מסבירים כי בדיקות סדרתיות לנוגדני ANA בחולים עם מחלת רקמת חיבור ידועה אינה תורמת מידע קליני חשוב שכן ANA אינו סמן שימושי לפעילות המחלה. אלו דוגמאות לבדיקות מיותרות התורמות מעט לטיפול בחולים.
ההמלצה השניה היא כנגד בדיקות למחלת ליים כגורם לתסמינים במערכת השריר והשלד ללא היסטוריה של חשיפה מתאימה וממצאים מתאימים בבדיקות. לדברי המומחים, בכל שנה מבוצעות כשלוש מיליון בדיקות למחלת ליים בארצות הברית, בעלות כוללת של כ-100 מיליון דולרים. הם ממליצים כנגד בדיקות של חולים ללא גורמי סיכון לחשיפה, שאינם מתגוררים ולא טיילו לאזורים אנדמיים ובהעדר תסמינים המתאימים למחלת ליים.
פאנל המומחים ממליצים גם כנגד בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של מפרקים פריפריים לניטור דלקת מפרקים שגרונית עד למתן תוקף לגישה זו כנגד הסמנים הפרוגנוסטיים הזמינים כיום. הסטנדרטים הנוכחיים לטיפול כוללים הערכה קלינית של פעילות המחלה וצילום רנטגן.
אחרים מסכימים עם ההמלצה בנוגע לניטור, אך לא לגבי אבחנה. במקרים בהם האנמנזה טובה, בדיקות המעבדה אינן מסייעות והממצאים הקליניים אינם חד-משמעיים, יש חשיבות לבדיקות הדמיה מתקדמות דוגמת בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית עם חומר ניגוד או בדיקת אולטרה-סאונד של מערכת השריר והשלד במקרים בהם בדיקות הרנטגן הן שליליות.
המלצה נוספת היא להימנע מבדיקת DEXA חוזרת במרווח קצר משנתיים מאחר והשינוי בצפיפות המינראלים של העצם במהלך מרווחי זמן קצרים הוא לעיתים קרובות קטן מטווח המדידה של מרבית המכשירים.
ההמלצה העיקרית בנוגע לטיפול נוגעת להימנעות ממתן טיפול ביולוגי לדלקת מפרקים שגרונית ללא ניסיון טיפול במשך שלושה חודשים במתוטרקסט או תרופות קונבנציונאליות לא-ביולוגיות. יוצאי דופן כוללים חולים עם פעילות מחלה משמעותית ומוגבלות או מאפיינים פרוגנוסטיים דוגמת מחלה מחוץ למפרקים או נזק לעצמות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!