מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר לונגיטודינלי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-50 של ה-Interscience Conference on Antimicrobial Agents and Chemotherapy עולה כי אובדן עצם ברמה משמעותית קלינית מתרחש בעד שליש מהחולים החיוביים ל-HIV. החוקרים מציינים כי לצד גורמי הסיכון המקובלים לאובדן עצם (ובהם מין, גיל ומדד מסת גוף נמוך), גורמים הספציפיים ל-HIV כגון טיפול אנטירטרוויראלי נמצאו כקשורים משמעותית להתפתחות אוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס.

לדברי החוקרים, השימוש במעכבי פרוטאז ו-Tenofovir היה קשור משמעותית לאובדן עצם במחקרם זה. הם מוסיפים כי אוסטיאופורוזיס הינה בעיה משמעותית באוכלוסיה זו, וכי מחקרם מציע כי בחולים עם זיהום HIV וגורמי סיכון יש לבצע ניטור אחר צפיפות העצם (Bone mineral density, BMD).

החוקרים מזכירים כי ההנחיות החדשות קוראות לטיפול מוקדם יותר ב-HIV, וכי משמעות הדבר כי החולים יטופלו לפרק זמן ארוך אף יותר מבעבר, דבר אשר עלול להגביר את הסיכון להתפתחות תופעות לוואי. לדבריהם, אחת הסוגיות החשובות ביותר בהקשר של HIV הינה האופן בו ניתן לטפל באוסטיאופורוזיס ובמחלה קרדיווסקולארית, שתי תופעות לוואי עיקריות של הטיפול האנטירטרוויראלי.

במחקר נכללו חולים עם זיהום מתועד ב-HIV ושתי סריקות Dual-energy x-ray absorptiometry (DXA) לכל הפחות אשר בוצעו בין השנים 2000-2009. במחקר נכללו 391 חולים עם סך של 1,656 סריקות DXA.

בתום שלוש עד ארבע שנות מעקב, מצאו החוקרים כי 46% מהחולים הראו מידת מה של אובדן עצם בהשוואה לערכים הבסיסיים; 26.83% עברו מצפיפות עצם תקינה לאוסטיאופניה, ו-19.51% התקדמו מאוסטיאופניה לאוסטיאופורוזיס. בתום חמש שנות מעקב, 12.53% מהחולים הראו התקדמות מצפיפות עצם תקינה לאוסטיאופניה ו-15.60% התקדמו מאוסטיאופניה לכדי אוסטיאופורוזיס. לבסוף, בחולים בהם בוצע מעקב למשך למעלה מחמש שנים, 18% התקדמו לאוסטיאופניה ו-29% התקדמו לאוסטיאופורוזיס.

בנוסף, ניתוח רב-משתני הראה כי קיים קשר משמעותי בין התקדמות לאוסטיאופניה או אוסטיאופורוזיס ובין צפיפות עצם (BMD), גיל, מדד מסת גוף (BMI) נמוך, משך הטיפול במעכב פרוטאז, מין זכר, נטילת מעכב פרוטאז בעת ביצוע סריקת ה-DXA האחרונה, ומשך הטיפול ב-Tenofovir (p<0.0001 עבור כל אחד מגורמים אלו).

בעת דיון אשר התקיים בכנס ביחס לטיפול הקליני ב-HIV, ציין מומחה בתחום כי יש לדאוג מאוסטיאופורוזיס והתחלואה והתמותה הנלוות לה. לדבריו, מחקרים קודמים מציעים כי אוסטיאופורוזיס שכיחה פי 3.5 בחולים עם HIV בהשוואה לנבדקים בריאים, והתערבויות המבוצעות בעוד המצב שקט קלינית עשויות למנוע שברים.

לדברי המומחה, רופאים וחולים עם HIV צריכים להיות מודעים לגורמי הסיכון לנפילות, ובהם שימוש בתכשירים סדטיביים, ריבוי תרופות ונוירופתיה של הגפיים התחתונות, אשר כולם מצויים בשכיחות מוגברת בקרב חולי HIV. בנוסף, הוא מציע כי על כל הנשים החיוביות ל-HIV ואשר מצויות בגיל המעבר ועל כל הגברים החיוביים ל-HIV בגיל 50 שנים ומעלה לעבור בדיקות סקר לצפיפות העצם.

מתוך הכנס השנתי ה-50 של ה-Interscience Conference on Antimicrobial Agents and Chemotherapy אשר נערך בבוסטון בחודש ספטמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ