Radiology

האם נגעים נוירודגנרטיביים גורמים לירידה קוגניטיבית או משקפים את תהליך ההזדקנות הטבעי? (מתוך Neurology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Neurology עולה כי כל ירידה בתפקוד הקוגניטיבי המיוחסת באופן מסורתי להזדקנות אינה ‘תקינה’, כי אם משקפת את ההצטברות של נגעים נוירודגנרטיביים הקשורים בדמנציה.

החוקרים מדווחים כי ירידה קוגניטיבית הקשורה בגיל בקרב 354 משתתפים ממחקר ה-Religious Orders Study הייתה קשורה בנגעים מסוג Neurofibrillary tangles, אוטם מוחי וגופיפי Lewy. לדבריהם, בהיעדר נגעים אלו לא נצפתה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

החוקרים מסבירים כי מזה זמן רב סברו כי זיכרון וכישורים חשיבתיים הולכים ויורדים בהדרגה עם ההזדקנות, ואולם יתכן ורעיון זה אינו נכון לטענתם, שכן הניסיון מראה כי על אף שהקוגניציה אכן מתדרדרת בהדרגה עם הגיל באנשים מסוימים, הרי שבאחרים לא חלה ירידה שכזו, ובאנשים מסוימים חלה מאידך התדרדרות מהירה מאוד.

לטענת החוקרים, עלה בידם להדגים במחקרם זה כי באם עוקבים אחר קבוצת אנשים בהם מתרחשים שינויים קוגניטיביים לאורך זמן, ומבצעים ביופסיית מוח, הרי שירידה קוגניטיבית קלה עומדת למעשה בקורלציה גבוהה עם מספר הנגעים הנוירודגנרטיביים המצטברים במוח. הם מציינים כי נצפה קשר חזק מאוד עם שינויים קוגניטיביים בכל אחת משלוש הפתולוגיות שנבדקו.

במחקר ה-Religious Orders Study נכללו נזירות וכמרים קתוליים אשר השלימו עד 13 שנות מעקב במהלכן עברו מבחנים קוגניטיביים שנתיים, ואשר נתנו את הסכמתם לתרום את מוחותיהם למחקר לאחר מותם.

החוקרים בחנו מדדים מסכמים של נגעים מסוג Neurofibrillary tangles, אוטם מוחי וגופיפי Lewy על פי בדיקה אחידה של המוח שלאחר המוות, וכן ביקשו לבחון את הקשר בין מדדים של שינויים נוירודגנרטיביים שלאחר המוות ובין כל אחד ממרכיבי השינוי בתפקוד הקוגניטיבי, ראשית באמצעות מדד משולב של קוגניציה גלובאלית ובהמשך באמצעות מדדים של מערכות קוגניטיביות ספציפיות.

בתחילת המעקב, נע הציון הממוצע של המדד המשולב של קוגניציה גלובאלית, המתבסס על כל המבחנים הפרטניים גם יחד, בין -3.4 ו-1.4 (ממוצע, -0.3), כאשר ערכים גבוהים יותר מעידים על תפקוד טוב יותר. קצב השינוי בקוגניציה הגלובאלית חושב אף הוא: תוך שימוש בנקודת מעבר של 52 חודשים לפני התמותה, חישבו החוקרים כי הקוגניציה הגלובאלית ירדה בממוצע ב-0.052 יחידות לשנה לפני נקודת זמן זו, שינוי אותו כינו ‘השינוי התלוי בגיל’.

לעומת זאת, במהלך 52 החודשים האחרונים לחיים, קצב זה עלה יותר מפי 4 לכדי 0.218 יחידות לשנה, ממצא אותו כינו ‘השינוי התלוי במחלה’.

החוקרים מוסיפים כי הערכים ההתחלתיים של תפקוד קוגניטיבי עמדו בקורלציה ביחס ישר עם הקצב תלוי הגיל של השינוי הקוגניטיבי, אולם לא כך ביחס לשינוי תלוי המחלה. בנוסף, לא היה קשר בין השינוי הקוגניטיבי תלוי הגיל ובין השינוי הקוגניטיבי תלוי המחלה.

בניתוח של נגעים נוירודגנרטיביים ספציפיים וירידה בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, מצאו החוקרים כי צפיפות גבוהה יותר של ה-tangles הייתה קשורה לירידה מהירה יותר התלויה בגיל וזו התלויה במחלה בקוגניציה הגלובאלית. לדבריהם, ההשפעה של ה-tangles הייתה פחות או יותר שוות ערך לכל אחד משני סוגי השינויים.

בניגוד לכך, לא חל שינוי כלשהו תלוי-גיל בקוגניציה הגלובאלית כאשר נצפו רמות נמוכות של tangles בהשוואה לירידה הניכרת שנצפתה בקרב החולים אשר במוחותיהם נצפו רמות גבוהות של נגעים מסוג זה. מאידך, ירידה משמעותית תלוית מחלה בקוגניציה הגלובאלית נצפתה על אף רמות נמוכות של tangles, באופן המעיד לטענת החוקרים על כך שעשויה להיות מעורבות של גורמים פתולוגיים נוספים.

למעשה, מציינים החוקרים, הן אוטמים גסים והן אוטמים מיקרוסקופיים היו קשורים בעלייה גבוהה פי למעלה מ-2 בקצב השינוי תלוי הגיל בקוגניציה הגלובאלית, על אף שאף אחד מהשניים לא היה קשור בשינוי תלוי המחלה.

בנוסף, מצאו החוקרים כי נוכחות גופיפי Lewy ניאוקורטיקליים הייתה קשורה בקצב כפול כמעט של הירידה הקוגניטיבית תלוית המחלה בהשוואה לחולים ללא גופיפים אלו, אם כי לדבריהם גופיפי Lewy ניגראליים או לימביים לא היו קשורים בירידה תלוית-גיל או תלוית-מחלה בקוגניציה הגלובאלית.

לדברי החוקרים, ממצאים אלו מצביעים על כך שהנגעים הנוירודגנרטיביים אשר נקשרים באופן מסורתי בדמנציה הינם האחראים המרכזיים לירידה הקוגניטיבית ההדרגתית תלוית הגיל אשר מקדימה את הופעתה, וכי מחלת אלצהיימר והפרעות דומות הינן בעלות השפעה גדולה בהרבה על התפקוד הקוגניטיבי בהמשך החיים מכפי שסברו בעבר.

בנוסף, סבורים החוקרים כי עבודתם זו, לצד ראיות נוספות בתחום, מעידות על כך שמחלת אלצהיימר מתחילה שנים רבות בטרם החולה מציע פגיעה גלובאלית בזיכרון ובכישורי החשיבה, וכי באם הקלינאים מסוגלים היו לאבחן את המחלה בשלב מוקדם משמעותית, בטרם החולה מפתח נזק מוחי מאסיבי, הרי שיתכן והתערבויות היו יעילות יותר.

מחקר זה הינו חלק מניסיון להבין טוב יותר את השלבים הראשוניים של מחלת אלצהיימר ומצבים אחרים אשר גורמים לפגיעה קוגניטיבית בגיל המבוגר, מסבירים החוקרים. לדבריהם, באם אכן יימצאו טיפולים יעילים יותר, הרי שהמטרה תהיה להתחילם מוקדם ככל האפשר במהלך המחלה, כאשר עודנה ניתנת לשינוי.

Neurology. 2010;75:1070-1078

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה