Radiology

היעילות לטווח ארוך של רה-סינכרוניזציה לבבית בחולים עם אי ספיקת לב (מתוך כנס ה-ESC)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה-European Society of Cardiology (ESC) 2010, עולה כי לרה-סינכרוניזציה לבבית (cardiac resynchronisation therapy, CRT) עשויה להיות יעילות ארוכת טווח במטופלים עם אי ספיקת לב והפרעה בסינכרוניזציה הלבבית.

החוקרים מסבירים כי בשנת 2005 פורסמו תוצאות מחקר ה-CARE-HF, בו נמצא קשר בין השתלת CRT ובין ירידה בתמותה של מטופלים עם אי ספיקת לב והפרעות בסינכרוניזציה. לדבריהם, בספרות קיימים נתונים מעטים בלבד על היעילות ארוכת הטווח של CRT באוכלוסיה זו, ועל כן מטרת העבודה הנוכחית הייתה להעריך את התוצאות ה-CRT לטווח ארוך במשתתפי ה-CARE-HF.

מחקר ה-CARE-HF החל בשנת 2000 וכלל 813 משתתפים עם אי ספיקת לב והפרעה בסינכרוניזיה. חציון גיל המשתתפים היה 66 שנים. לאחר פרסום התוצאות בשנת 2005, החל שלב המעקב של המחקר שנמשך עד לחודש ספטמבר 2009, ונקרא CARE-HF Long-Term Follow-Up study (CARE-HF LTFU). במהלך שלב זה, פנו החוקרים לכלל משתתפים לצורך קבלת הסכמה למעקב, והציעו למשתתפים בקבוצת הביקורת לעבור השתלת CRT במידת הצורך.

החוקרים מדווחים כי 42% ממשתתפי המחקר המקורי נפטרו לפני שמסרו הסכמה להשתתף בשלב השני של המחקר, עם 14% מהמשתתפים לא ניתן היה ליצור קשר, 6% מהמשתתפים סירבו להמשיך במחקר, ו-38% מהמשתתפים (309) מסרו הסכמה לעבור מעקב במסגרת השלב השני של המחקר. הם מוסיפים כי מרבית משתתפי הביקורת במחקר המקורי עברו השתלת CRT עד לקבלת ההסכמה לשלב המעקב.

מתחילת המחקר המקורי ועד לסיום המעקב נפטרו 222 משתתפים בקבוצת הביקורת המקורית ו-192 משתתפים בקבוצת ה-CRT המקורית. מתוצאות המחקר עולה כי למשתתפים שהוקצו במקור לקבוצת ה-CRT נמצא סיכון נמוך יותר לתמותה, לעומת משתתפים שהוקצו במקור לקבוצת הביקורת, אשר כללה טיפול תרופתי בלבד (HR 0.768, 95% CI 0.633-0.931, p=0.007). צמצום הסיכון לתמותה נצפה במשתתפים מתחת ומעל לגיל 66 שנים.

לאור תוצאות המחקר אומרים החוקרים כי גם במחקר ה-CARE-HF LTFU נצפה קשר בין השתלת CRT ובין צמצום התמותה. הם מציינים כי היות וגם משתתפי הביקורת עברו בחלקם השתלת CRT לאחר סיום המחקר, ייתכן וקיימת תת-הערכה של התוצאות. לדבריהם, במטופלים בגיל מבוגר מ-66 שנים הסובלים מאי ספיקת לב בינונית-חמורה והפרעה בסינכרוניזציה, השתלת CRT עשויה להאריך את חציון ההישרדות מ-5 ל-8 שנים או יותר. כמו כן, החוקרים מעריכים כי שימוש ב-CRT המשלב גם דפיברילטור (במקום ב-CRT בלבד), עשוי להאריך את ההישרדות עוד יותר באוכלוסיה זו.

בדיון שנערך בכנס ציין מומחה מהתחום כי ל-CRT יש תפקיד חשוב במטופלים סימפטומטיים עם אי ספיקת לב סיסטולית והפרעה בסינכרוניזציה הלבבית. עם זאת, עבודות קודמות בנושא כללו מעקב של שנתיים לכל היותר, ומחקרים ממושכים יותר לא כללו קבוצת ביקורת. לעומת זאת, המעקב במחקר הנוכחי נמשך 6.5-9 שנים בממוצע, בנוסף לנתוני המעקב שנאספו במהלך המחקר המקורי.

המומחה הדגיש כי מחקר ה-CARE-HF LTFU אינו מחקר אקראי אמיתי, אלא מעקב אחרי משתתפים שטופלו ב-CRT במסגרת המחקר האקראי המקורי, וכי מרבית המשתתפים בקבוצת הביקורת המקורית עברו השתלת CRT בעת ההצטרפות למחקר המאוחר. לכן, התוצאות מדגימות בחלקן את ההשפעה של השתלת CRT מאוחרת, ולא את ההשפעה של השתלת CRT מוקדמת על ההישרדות באוכלוסית היעד. עם זאת, המומחה מציין כי התוצאות תומכות בהשתלת CRT מוקדמת במטופלים המתאימים.

מתוך כנס ה- European Society of Cardiology (ESC) 2010

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה