במסגרת מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של טיפול קצר-טווח ב- Atorvastatin (ליפיטור) במינון גבוה, בהפחתת הסיכון לנפרופתיה על-רקע חומר ניגוד בחולים עם מחלת כליות כרונית, המיועדים לאנגיוגרפיה כלילית ו/או אנגיופלסטיקה.
שכיחות נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית ברקע עומדת על עד 15%, והיא משפיעה על הסיבוכים הקליניים. ההשפעה המגנה של סטטינים כנגד נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד עדיין שנויה במחלוקת.
לאור זאת, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, במרכז-יחיד, שכלל 304 חולים עם פינוי קריאטינין בסיסי של פחות מ-60 מ”ל לדקה. כל המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Atorvastatinבמינון 80 מ”ג ביום, או פלסבו, למשך 48 שעות לפני ואחרי מתן חומר ניגוד. כל המשתתפים קיבלו הידרציה תוך-ורידית בסיליין, וטיפול פומי ב-N-Acetylcysteine במינון 1,200 מ”ג פעמיים ביום. החוקרים התבססו על חומר ניגוד איזו-אוסמולרי.
נפרופתיה על-רקע מתן חומר ניגוד הוגדרה כעלייה בריכוז קריאטינין בדם של 0.5 מ”ג לד”ל, בתוך חמישה ימים מהפרוצדורה. שיעורי ההיארעות של נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד עמדו על 10% (31 חולים) בקבוצת המחקר – 11% (16 חולים) בקבוצת הפלסבו, ו-10% בקבוצת Atorvastatin (p=0.86). העלייה הממוצעת בקריאטינין לא הייתה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות.
נזק כלייתי פרסיסטנטי, שהוגדר כעלייה של ריכוז קריאטינין בשיעור של 25% ומעלה לאחר חודש, תועדה ב-30% מהחולים בקבוצת הפלסבו, ו-31% מהחולים בקבוצת Atorvastatin (p=0.58).
לסיכום, טיפול קצר טווח במינונים גבוהים של Atorvastatin לפני ואחרי חשיפה לחומר ניגוד, בנוסף טיפול תוך-ורידי בנוזלים סטנדרטיים וטיפול פומי ב-N-Acetylcysteine, לא הפחית את שיעורי נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד בחולים עם מחלת כליות כרונית ברקע.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!