Deep Brain Stimulation יעיל לטיפול בפרקינסון ובעל תחלואה מעטה (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

מחקר של סדרה גדולה של נבדקים עם מחלת פרקינסון מתקדמת הראה כי Subthalamic Nucleus Deep Brain Stimulation (STN DBS) מביא לשיפור קליני, ללא עליה בתמותה או תחלואה נוירולוגית מג’ורית.

STN DBS הוא טיפול טוב לקבוצת חולי פרקינסון (אלו הסובלים מאי יציבות מוטורית, עם תקופות של תפקוד טוב, וללא דמנציה משמעותית) ומלווה בסיכון נמוך מאוד לתחלואה חמורה.

החוקרים דיווחו על ניסיונם עם STN DBS ב-100 חולי פרקינסון במצב מתקדם.

בתת-קבוצה של נבדקים שעברו הערכה קלינית קפדנית, נמצאה ירידה של 29.5% במדדים המוטורים לאחר גירוי STN. גירוי STN היה קשור בירידה של 69% בהתקפי שחיקה במהלך היום, ירידה של 60% בחומרת דיסקינזיה וירידה של 30% בצורך בטיפול תרופתי.

75% מהנבדקים לא סבלו כלל מתחלואה, ושיעור הסיבוכים הכולל עמד על 37% בקרב המשתתפים ו-19% בקרב המושתלים. להשתלת אלקטרודות נדרש אישפוז של 3.1 ימים, ורק 4 מטופלים נזקקו לשהות של מעל 6 ימים בבית החולים.

האתגר העיקרי היה כשל של הסוללה, שזוהה ב-16 מקרים לאחר 24.6 חודשים בממוצע.  לא זוהו סיבוכים הקשורים בהחלפת הסוללה. החוקרים מציינים כי נמסר להם שבשנים הקרובות ניתן יהיה להשתמש בסוללה נטענת.

טיפולי Brain Stimulation להפרעות תנועה והפרעות נוירולוגיות כרוניות אחרות, הוא אחד האזורים המתפתחים הגדולים כיום בחקר מערכת העצבים.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2006;77:12-17.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן