אולטראסאונד קרניאלי נאונטלי לעומת MRI ותוצאות התפתחות נוירולוגית בילדים בגיל בית ספר שנולדו פגים/סקירת מאמר מ-Archives of Disease in Childhood מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין אולטרסאונד קרניאלי נאונטלי ו-MRI בילדים בגיל בית ספר ותוצאות התפתחות נוירולוגית.

מחקר פרוספקטיבי שנמשך שנתיים, 221 ילדים (גיל הריון קטן משבוע 32 ו/או משקל לידה פחות מ-1500 גרם) נכללו במחקר בגיל ממוצע של 8.1 שנים. MRI קונבנציונלי, IQ, וביצועים מוטורים (הערכת תנועת בטרי לילדים) היו התוצאות הראשונות שנבדקו.

ההתאמה בין סיווג קבוצת האולטרסאונד לקבוצת ה-MRI לא היתה טובה, מלבד לקבוצה החמורה (מעל 70% הסכמה). היה סיכוי של 1% בלבד כאשר קיים אולטרסאונד קרניאלי תקין לפגיעה משמעותית ב.MRI ה- IQ הממוצע היה נמוך משמעותית בילדים עם פגיעות רצינות באולטרסאונד וב-MRIאך הוא היה נמוך גם בילדים עם פגיעות קלות ב-MRI בהשוואה לילדים עם MRI תקין (91±16, 100±13, 104±13 פגיעות גדולות, קטנות וMRI תקין). מדד ליקוי ממוצע היה גבוה משמעותית בילדים עם פגיעות גדולות באולטרסאונד או MRI כמו גם בילדים עם פגיעות קטנות ב-MRI _4.0 ו-6.25 לתוצאות תקינות ופגיעות קטנות ב-MRI, בהתאמה, p<0.0001).

אולטרסאונד קרניאלי נאונטלי תקין שולל פגיעה חמורה ב-MRI ב-99% מהמקרים. ל-MRI התאמה משמעותית יותר ל-IQ ממוצע ומדד ליקוי ממוצע לעומת אולטרסונד. פגיעות בחומר הלבן קל יותר לזהות באמצעות MRI דבר היכול להסביר את ההתאמה בין MRI ו-IQ לביצועים מוטורים.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2005;90:F489-F493

הערות העורך:

לפי המאמר הזה, יש עדיין מקום להשתמש באולטראסאונד קראניאלי לפחות כבדיקת סקר לזיהוי פגיעות נוירולוגיות חמורות בפגים קטנים משבוע 32 להריון ו/או משקל לידה פחות מ- 1500 גרם. ניתן בילודים עם אולטראסאונד לא תקין להשלים את הבירור בעזרת MRIלשם הפרוגנוזה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן