סוג של MRI עשוי לסייע להבחין בין מורסות במוח לבין גידולים (Am J Roentgenol)

על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה, MRI מסוג Dynamic susceptibility contrast perfusion עשוי לסייע בהבחנה בין מורסות במוח לבין גידולים.

החוקרים כותבים כי ההבחנה בין מורסות במוח לבין גידולים היא בעיה שבה נתקלים רדיולוגיים לעיים קרובות. הם מסבירים כי Dynamic susceptibility contrast perfusion MRI היא טכניקה המאפשרת גזירה של מפות נפח הדם היחסי במוח (rCBV) בהתבסס על השפעת הרגישות הקשורה למעבר חומר הניגוד של ה-MRI  בתוך הרקמות.

החוקרים בדקו 4 חולים שסבלו ממורסות במוח ו-4 חולים שסבלו מגידולים מדירוג גבוה, שבכולם נמצאו מסות עם שוליים מוגברים ואזורים מרכזיים לא מוגברים בהדמיות ציר T1 משוקללות בקונטרסט מוגבר. בכל אחד מן החולים שבהם נמצאו מורסות הופיעו 2-6 פגעים.

בכל החולים, הראו מפות ה- rCBV אזורים מרכזיים ללא ערכי rCBV, המתאימים לאזורים שאינם מוגברים בהדמיות ציר T1 המשוקללות, ואזורים פריפריים שבהם מדדי rCBV שונים, המתאימים לשוליים המוגברים בהדמיות. לא ניתן היה להבחין בין מורסות במוח לבין ממאירויות ראשוניות במוח מתוך הסתכלות על מפות ה-rCBV בלבד, משום שלעיתים קרובות לא בלטו השוליים של הפגעים על גבי הרקע.

בחלקים המוגברים של המורסות, עמד יחס ה-rCBV הממוצע על ערך של  0.18 ± 0.79 (טווח 0.61-0.95), ואילו יחס ה-rCBV הממוצע בחלקים המוגברים של הגידולים עמד על ערך של 0.54 ± 1.40 (טווח 1.03-2.20).

ערכי ה-rCBV הממוצעים במפה בגידולי השוליים המוגברים ובמורסות המוחיות מראים כי ערכי ה-rCBV הממוצעים בגידולים היו גבוהים בהרבה מאלו שנמצאו במורסות המוחיות. יחס ה-rCBV של החלקים המרכזיים של המורסות ושל הגידולים לא נבדל משמעותית (P = .86).

החוקרים כותבים כי במחקר זה אפשרה בדיקת dynamic susceptibility perfusion MRI להבחין בין מורסות מוחיות לבין גליומות מדרוג גבוה וכי יש לתת תוקף לתוצאות באמצעות ביצוע מחקר פרוספקטיבי גדול.

מגבלות המחקר כוללות אוכלוסית נבדקים קטנה, מגבלות טכניות בהטיה המועטה בין המידע המשוקלל שנאסף בהדמיות ובין מפות ה-rCBV, וטכניקת אנליזה מפרכת וממושכת.

החוקרים מסכמים כי בדיקת Dynamic susceptibility contrast perfusion MRI היא מהירה, קלה לביצוע ומספקת מידע נוסף שעשוי לסייע באבחון וכי משום ששיטת האנליזה מסובכת, כדאי לפתח תוכנית אוטומטית שתבצע אנליזה של המידע באופן מהיר ומדויק.

Am J Roentgenol. 2004;183:1247-1252

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן