סוג של MRI עשוי לסייע להבחין בין מורסות במוח לבין גידולים (Am J Roentgenol)

על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה, MRI מסוג Dynamic susceptibility contrast perfusion עשוי לסייע בהבחנה בין מורסות במוח לבין גידולים.

החוקרים כותבים כי ההבחנה בין מורסות במוח לבין גידולים היא בעיה שבה נתקלים רדיולוגיים לעיים קרובות. הם מסבירים כי Dynamic susceptibility contrast perfusion MRI היא טכניקה המאפשרת גזירה של מפות נפח הדם היחסי במוח (rCBV) בהתבסס על השפעת הרגישות הקשורה למעבר חומר הניגוד של ה-MRI  בתוך הרקמות.

החוקרים בדקו 4 חולים שסבלו ממורסות במוח ו-4 חולים שסבלו מגידולים מדירוג גבוה, שבכולם נמצאו מסות עם שוליים מוגברים ואזורים מרכזיים לא מוגברים בהדמיות ציר T1 משוקללות בקונטרסט מוגבר. בכל אחד מן החולים שבהם נמצאו מורסות הופיעו 2-6 פגעים.

בכל החולים, הראו מפות ה- rCBV אזורים מרכזיים ללא ערכי rCBV, המתאימים לאזורים שאינם מוגברים בהדמיות ציר T1 המשוקללות, ואזורים פריפריים שבהם מדדי rCBV שונים, המתאימים לשוליים המוגברים בהדמיות. לא ניתן היה להבחין בין מורסות במוח לבין ממאירויות ראשוניות במוח מתוך הסתכלות על מפות ה-rCBV בלבד, משום שלעיתים קרובות לא בלטו השוליים של הפגעים על גבי הרקע.

בחלקים המוגברים של המורסות, עמד יחס ה-rCBV הממוצע על ערך של  0.18 ± 0.79 (טווח 0.61-0.95), ואילו יחס ה-rCBV הממוצע בחלקים המוגברים של הגידולים עמד על ערך של 0.54 ± 1.40 (טווח 1.03-2.20).

ערכי ה-rCBV הממוצעים במפה בגידולי השוליים המוגברים ובמורסות המוחיות מראים כי ערכי ה-rCBV הממוצעים בגידולים היו גבוהים בהרבה מאלו שנמצאו במורסות המוחיות. יחס ה-rCBV של החלקים המרכזיים של המורסות ושל הגידולים לא נבדל משמעותית (P = .86).

החוקרים כותבים כי במחקר זה אפשרה בדיקת dynamic susceptibility perfusion MRI להבחין בין מורסות מוחיות לבין גליומות מדרוג גבוה וכי יש לתת תוקף לתוצאות באמצעות ביצוע מחקר פרוספקטיבי גדול.

מגבלות המחקר כוללות אוכלוסית נבדקים קטנה, מגבלות טכניות בהטיה המועטה בין המידע המשוקלל שנאסף בהדמיות ובין מפות ה-rCBV, וטכניקת אנליזה מפרכת וממושכת.

החוקרים מסכמים כי בדיקת Dynamic susceptibility contrast perfusion MRI היא מהירה, קלה לביצוע ומספקת מידע נוסף שעשוי לסייע באבחון וכי משום ששיטת האנליזה מסובכת, כדאי לפתח תוכנית אוטומטית שתבצע אנליזה של המידע באופן מהיר ומדויק.

Am J Roentgenol. 2004;183:1247-1252

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן