הדמיית MRI עם חומר ניגוד תוך ורידי או תוך מפרקי יעילות יותר מבדיקה ללא חומר ניגוד בהדגמת קרעים במיניסקוס (miniscal tears). כך על-פי מחקר אקראי שפורסם ב- American Journal of Sports Medicine.
במסגרת מחקר קוהורט פרוספקטיבי, 41 חולים עם סימפטומים חוזרים לאחר ניתוח לתיקון קרעים של המיניסקוס חולקו ל- 3 קבוצות; הראשונה נבדקה על-יד MRI קונבנציונלי, השנייה על-ידי ארתרוגרפיה בלתי ישירה והשלישית על-ידי ארתרוגרפיה ישירה. הממצאים כפי שפוענחו בידי שני רדיולוגים מוסקלוסלטליים הושוו לממצאי ארתרוסקופיה.
ל- MRI הרגיל היתה רגישות של 57.9%, ספציפיות של 80% ודיוק כולל של 62.5%. בבדיקה עם חומר ניגוד ורידי נראה שיפור- 90.9%, 100% ו- 93.8% בהתאמה. ערכים בבדיקה עם חומר ניגוד תוך מפרקי היו 91.7%, 100% ו- 92.9% בהתאמה. מגבלות המחקר כללו מדגם קטן ואפשרות להטיה בבחירת המשתתפים.
נראה כי רמת הדיוק של שתי הבדיקות עם הוספת חומר ניגוד היתה שווה בהערכה של מיניסקוס שעבר תיקון בעבר, אומרים החוקרים. נצפה שיפור מובהק סטטיסטית בהוספה של חומר ניגוד ורידי בהשוואה ל- MRI רגיל באבחנה של קרעים חוזרים במיניסקוס. יש בכך חשיבות בהערכת הסיכוי של ארתרוסקופיה לשפר את מצבם של החולים, הם מוסיפים.
Am J Sports Med. 2003;31:868-873
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!