הסיכונים למחלת לב איסכמית וממאירות ריאתית מאוחרת בנשים לאחר טיפול קרינתי לסרטן שד הם נמוכים, אלא אם המטופלת מעשנת פעילה, כך מדווחים חוקרים ממאמר EBCTCG (Early Breast Cancer Trialists’ Collaborative Group).

החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה נתונים אודות כ-40,000 נשים מ-75 מחקרים. הם השוו את הסיכון במהלך 30 שנים לסרטן ריאות ומחלת לב איסכמית בנשים עם סרטן שד, עם או ללא טיפול קרינתי.

לתיקון לשיטות הקרינה החדשות בהערכת הסיכון העתידי לסרטן ריאות ומחלת לב איסכמית, החוקרים החליפו את הנתונים החדשים במידע חדש אודות טכניקות קרינה חדשות ומודרניות ומינון כולל נמוך יותר לרקמות אחרות.

מהנתונים עולה כי הסיכון לסרטן ריאות עמד על 0.8% בגיל 80 שנים בקרב נשים שקיבלו טיפול כימותרפי בגיל 50 שנים וקיבלו מינון ממוצע לריאות של 5 Gy על-פי הפרוטוקולים הישנים, בהשוואה ל-0.5% בקרב נשים שלא קיבלו טיפול קרינתי.

מנגד, בקרב נשים שעישנו אז גיל ההתבגרות, הסיכון לסרטן ריאות בתוך שלושים ימים עמד על 13.8% עם קרינה לעומת 9.4% בקרב מעשנות שלא נחשפו לקרינה.

בדומה, הסיכון למחלת לב איסכמית עמד על 2.0% בנשים לא-מעשנות לאחר טיפול קרינתי, שקיבלו מינון ממוצע של 2 Gy לראש תחת פרוטוקולים ישנים ו-1.8% מהנשים שלא נחשפו לקרינה ולא מעשנות. בקרב מעשנות, מצד שני, הסיכון של שילוב עישון עם טיפול קרינתי או מחלת לב איסכמית קודמת עמד על 8.6% עם קרינה ועל 8% ללא חשיפה לקרינה.

החוקרים חישבו את יחס השיעורים ומצאו כי לסרטן ריאות לאחר מעקב מינימאלי של 10 שנים, יחס השיעורים עמד על 2.10 בנשים שחולקו באקראי לכימותרפיה, בהשוואה לנשים שחולקו לקבוצה ללא טיפול כימותרפי.יחס השיעורים לתמותה לבבית עמד על 1.30. ש

מהממצאים עולה כי הרגלי עישון עשויים להשפיע משמעותית על ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול קרינתי לסרטן שד על שיעורי התמותה, כאשר הפסקת עישון בעת הטיפול הקרינתי עשויה למנוע חלק גדול מהסיכון הנ”ל.

מתוך כנס ה-SABCS

לידיעה במדסקייפ