השימוש באלגוריתם קליני מפורט לניהול חולים הסובלים מתסמינים במערכת העיכול, בעקבות הקרנות לאגן, הביא לתוצאות טובות יותר בהשוואה לטיפול סטנדרטי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Lancet.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמינים כרוניים במערכת העיכול הם נפוצים לאחר הקרנות לאגן, ונובעים משילוב של מספר גורמים. תסמינים אלו פוגעים באיכות החיים של החולים. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם ניתן לסייע לטיפול בחולים בעזרת איש צוות רפואי המקפיד על אלגוריתם לניהול החולים, ואם התוצאות שונות במידה והאלגוריתם מבוצע ע”י אחות או גסטרואנטרולוג.
החוקרים גייסו למחקר משתתפים בגילאי 18 שנים ומעלה ממרפאות בלונדון, עם הופעה חדשה של תסמינים במערכת העיכול, שנותרו שישה חודשים לאחר הקרנות לאגן. באמצעות תוכנת מחשב המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות (טיפול סטנדרטי, טיפול מבוסס אלגוריתם ע”י גסטרואנטרולוג או טיפול מבוסס-אלגוריתם ע”י אחות). תוצא הסיום העיקרי היה השינוי במדדי IBDQ-B (Inflammatory Bowel Disease Questionnaire Bowel Subset Score) לאחר שישה חודשים.
בתקופה שבין 26 בנובמבר, 2007 ועד 12 בדצמבר, 2011, חולקו באקראי 218 משתתפים לטיפול: 80 לקבוצת טיפול בניהול אחות, 70 לקבוצת טיפול בניהול גסטרואנטרולוג ו-68 לטיפול סטנדרטי באמצעות עלון. במרבית החולים מדד IBDQ-B בתחילת המחקר הצביעה על תסמינים בחומרה בינונית-עד-קשה והחוקרים עקבו אחר השינוי במדדי IBDQ-B וההבדלים בין הקבוצות: אחות בהשוואה לשימוש בעלון מידע (הבדל ממוצע של 4.12), השוואה בין טיפול בניהול גסטרואנטרולוג לעומת עלון מידע (הבדל ממוצע של 5.47). התוצאות בקבוצת טיפול בניהול אחות לא היו נחותים בהשוואה לתוצאות הטיפול בניהול גסטרואנטרולוג (הבדל ממוצע של 1.36).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי במרבית החולים, אלגוריתם זה עשוי לסייע בטיפול בחולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!